פושעי עמ״א אבל בע״ץ ונ״ץ פי׳ דברי הש״ע כמ״ש בב״י דאפי׳ הוו אין מניחין מאיזה טעם שיהיה הוו בכלל פושעי ישראל בגופן ועב״ח מלת בכלל ואפילו יום א׳ שמבטל ולא הניח הוי בבלל פושעי ישראל כמ״ש בג״ץ יע״ש ומה שהראה סוף סי׳ ל״ח אפשר סי״ב תפילין קודמים חובת הגוף ובירושלמי שילהי מגילה שמואל סבר מזוזה קודמת ואם תפילין הוי בכלל פושעי ישראל אפי׳ אין מניח מאיזה טעם וחמורה מכל המצות לא היה פליג שמואל ש״מ תפילין ככל המצות ודוגמא נקיט כמ״ש הב״י:

מריש הוה אמינא הא דקיי״ל בי״ד סי׳ ב׳ וקנ״ח ס״ב להכעיס בדבר א׳ הוי מין אף במ״ע כן הוא כיון דשמענא להא דר״ת ר״ה י״ז א׳ ד״ה קרקפתא והמ״א החזיק כן א״כ מה איריא פושעי ישראל בגופן הא מין הוא נמי ש״מ לכאורה דלהכעיס דוקא שעובר בקום ועשה דלהכעיס אפילו שאין לתיאבון י״א כן וכ״ש שמנונה עליו ובקנ״ח נקיט נבילה או לבש שעטנ״ז אלא שראיתי לרבינו הגדול בתב״ש י״ד סי׳ ב׳ אות י״ח כתב בפשיטות אפילו במ״ע להכעיס ה״ה כעכו״ם יע״ש ראיה מריש חולין מומר לערלות מבעט במצוה והקשה הכ״מ בה׳ שחיטה הוי מין יע״ש באופן כי דבר זה לכאורה במחלוקת שנוי ודעת רש״י דבמ״ע לא הוי מין ועמ״ש בפתיחה כוללת ועמ״ש אי״ה בסיטן ל״ט ועמ״ש בסי׳ ל״א במ״א ט״ו:

נהגו עמ״א והנה מסופק אני אם מ״ה חייב כל היום בתפילין או מ״ה די ברגע א׳ שמניח ומדרבנן כל היום ובטלוה עכשיו שאין לנו גוף נקי כל היום ובלבוש מבואר לאות על ידך צריך כל היום מ״ה ובר״מ פ״ד דתפילין הלכה כ״ה כ״ו שתפילין עליו הוא עניו וירא שמים ומדבר בדברי האמת וצדק לפיכך צריך שישתדל להיותן עליו כל היום שמצותן כך הוא אפשר שי״ן שמצותן כמו ואפר כירה וכדומה ועקרן של דברים דאם לא הניח יום א׳ כלל לתפילין ביטל מ״ע ובהניח רגע עליו קיים המצוה אבל מצוה מן המובחר מ״ה להיותן עליו כל היום (יש כמה דברים מ״ה כן) ועכשיו נהגו כו׳:

חייב עמ״א ועיין סוף סי׳ ט״ז אות ג׳ אפילו למ״ד התם א״צ ליקח טלית אבל תפילין חייב לקנות לו מיהו לדידן דוקא בן יג״ש ואיש בפ״ע הוא עמ״ש אות ד׳:

וי״א עמ״א ומשמע קודם לכן אין מניחין אפילו אם ירצו יעיין הר״ב ולבוש סיים ואין לשנות וא״י אם הוא יג״ש איזה חיוב יש על אביו דאיש בפ״ע הוא ואם הוא עני כל ישראל מצווין להחיותו וי״ל יג״ש ולא הביא ב״ש ועב״ח בשם תוס׳ ברכות כ״ה דקטן ממש נמי ועכ״פ שנים עשר שנים ולומד ומבין יכול להניח תפילין ועיין ר״מ פ״ד הי״ג חייב לחנכו ולמ״ש י״ל עד רוב שנותיו שלא הביא ב״ש על אביו חייב לחנכו. ועסי׳ ע׳ בזה: