אבל עמ״א פ״ה מה״ע הט״ו ומ״מ שם משבת ק״ל וסוגיין שם דטעמא הוא דאם ערבו בתים עם כל חצר לעצמה נתקו חצירות ולית כ״א בתים ואין מבוי ניתר בלחי וקורה כ״א בתים וחצירות פתוחים וזה מבואר בר״מ ז״ל והמ״מ פירש הסוגיא שם מי גרם כו׳ דא״א לבתים להיות כסתומין יע״ש והלכה משמע כדיעה א׳ עמ״א שם וא״ר ואף כלים ששבתו בחצר מותרים למבוי בלא ערבו נמי וע׳ ע״ש. ואם ערבו כל החצירות יחד י״ל אפ״ה לדיעה א׳ שרי כמו דלא נתקו לבתים כמו כן לא נתקו לחצירות וחשובים ב׳ חצירות. ובצ״ה בלא״ה שרי כמ״ש המ״מ ועסי׳ שס״ג סכ״ו בט״ז ח״י ומ״א כ״ז י״ל דלצאת דעת הר״מ ז״ל מתקנין בצ״ה ועמ״ש בשפ״ו בט״ז ואי״ה בט״ז יבואר עוד: