חזקת כשרות עמ״א במ״מ פרק ששי מה״ע הלכה י״ג הקשה כעין זה המ״מ על הרשב״א ז״ל ועא״ר ב׳ והמ״א הקשה כן על המחבר ותי׳ דוקא ספק הונח הא לא״ה אף שאין חזקת כשרות הוי עירוב ועסי׳ תט״ו במ״א ג׳ וע״ח בעינן ג״כ סעודה הראויה ומש״ה עירב בספק טמאה ע״ח ג״כ לא הוי עירוב עמ״מ שם:

מלאכה עמ״א עיין עולת שבת הקשה על הטור ותי׳ המ״א אע״ג דלא הוי רק מדרבנן החמירו בשבות זה דנראה כסותר אהל ועסי׳ ת״ט במ״א ז׳. ולכאורה בב׳ שבותים י״ל במקום מצוה גזרו ומוקצה ונראה כסותר אהל ומיהו במ״א כתבנו אף כמה שבותים ועסי׳ רס״א אי ע״ח הוי מצוה גמורה או לאו ומכאן משמע דהוי מצוה גמורה דשבות לא גזרו עליו וי״ל דהוי כמו שעת הדחק יע״ש: