אריכא וקטינא עמ״א כל שיש לעיר ד׳ זויות מרובעין אף ע״פ שאין לריבוע עולם שעומד באלכסון או ארכה יותר על רחבה אין מרבעין לריבוע עולם ולא לעשות רחבה כארכה משא״כ בס״ד רחבה מצ״א וקצרה מצ״א אע״פ שיש זויות אין זה ריבוע ומרבעין אותה:

מן הקשת עמ״א שמרבעין הקשת במקום עיגולו ומשם ב״א אמה ורשאין לילך מראש קשת זה עד ראש הקשת הב׳ אבל דרך יתר אסור לילך הואיל ויש יותר מד״א:

מן המקום עמ״א וכמ״ש חז״ל אם אין מקשת ליתר כ״א רשאין וע׳ אות ד׳ ואי״ה שם יבואר:

מן היתר עמ״א בסעיף ח׳ אות י״ב דכה״ג דוקא לחיצונים שני ראשי הקשת מודדין מותר אבל אמצעים היושבים בגובה הקשת אין מודדין כה״ג מותר דמפסדי לצ״א משא״כ באין ב׳ ראשים ד״א אף אמצעי מודדין מותר ואי״ה שם יבואר ועתו״ש אות ד׳ וט״ז יע״ש:

בית דירה עמ״א ע׳ סעיף ו׳ שלש מחיצות ואין תקרה כל שהיה בית דירה וד״א על ד״א מצטרף וע׳ לבוש:

על ד״א עמ״א מרובע דוקא לא כדי לרבע דאין זה בית דירה. עמ״ש אי״ה באות ז׳ מזה:

הבנוי בים עמ״א גמרא עירובין נ״ג עב״י דבעי בכל אלו ד׳ על ד׳ דוקא. ומ״ש המ״א באות ו׳ דבעינן מרובע צ״ע דבשס״ו אות ו׳ לא כ״כ יע״ש ושאני ר״ה דבעי ד״ט על ד״ט מרובע הא בית דירה י״ל דע״ד אמות כל שיש לרבע חשיב בית דירה שוב ראיתי בתו״ש אות ח׳ הקשה כן וצ״ע:

ומערה עמ״א עירובין נ״ח ב׳ כשיש בנין ע״פ המערה מצטרף בנין על פי המערה כל שיש רוב ד״א מבנין והשאר משלים ממערה א״כ למדוד כו׳ תוס׳ שם ד״ה לא. ומלת בלבד קאי לפירש״י:

דינם עמ״א מלת שנ״י אחר מלת נג״ד ולהוסיף מלת ראש״י כו׳ ומ״ש וכ״ש כו׳ יותר מאלפים לכאורה ד״א ראוי להיות ועתו״ש הגיה כן וקשה פשיטא מה קמ״ל ובא״ר העתיק אלפים דכל שאין בית כ״א בצ״א בראש העיר ובשני לית והעיר ארוכה יותר מאלפים אין מותחין בצד הב׳ ומיהו דרך בתים יכולין לילך עד סוף העיבור כמ״ש באות ב׳:

ובית עמ״א אף ספינה עומדת בנחל לא קביעא מיקרי דפעמים ניידי על המים:

בית א׳ עמ״א וכן בית אחר בית הרבה תוך ע׳ אמה ושיריים כבס״ו ומ״א ט׳ כל שהאחד קרוב לעיר ומשמע הא הרבה בתים כ״א רחוק מחבירו ע׳ אמה ושיריים אין מצטרפין וצ״ע:

מחומותיה עמ״א ועתו״ש אות ט״ז הקשה עליו דזה תליא בפלוגתא שבין רבה בר רב הונא ובין רבא כו׳ וע״ש ולא היה פנאי כעת לעיין בזה:

וישתמשו עמ״א ועיין בטור כי לרש״י והרשב״א ז״ל הנהר נמדד מכלל התחום שבת עב״י ותו״ש ובא״ר אות י״ב וראוי להגיה ול״ג להקל כלומר דאין להקל במקום שמשתמשין בני העיר דהא לרש״י והרשב״א אף בנהר אין הנהר מכלל העיר ממילא אף דמקילין כהרי״ף והר״מ ז״ל אבל בשאר מקומות נמדד המקום מכלל אלפים:

מפתח עמ״א פירוש מקור העיר ומלת מפתח בתיהם הוא ל״ד כי לרש״י והרשב״א הפירוש כן כ״א מפתח ביתו משא״כ לרי״ף והר״מ ז״ל ועב״י:

באהלים עמ״א ועיין לבוש וא״ר אות י״ד דקבוע במקום א׳ הוי כעיר וקבוע זה א״י כמה זמן דאפשר כל שקבוע קיץ א׳ או שלשים יום הוי קבוע וצ״ע

מקום עמ״א וע׳ לבוש לפי מ״ש בס״ח מודדין לאחר ע׳ אמה ושיריים יע״ש: