נהר עמ״א עב״י דכל שיש ממקום שעומד שם במדידה ע״ה אמה עד הנהר ונהר יותר מכ״ה אמה א״כ כלה החבל באמצע הנהר אז כשמודד ממקום שעומד חמשים חוזר לאחוריו כ״ה אמה וחושב רק כ״ה ומשם מתחיל למדוד חמשים עד הנהר ומשם מודד בחבל עד שפת הנהר השני ואם רוחב הנהר הרבה ע׳ ירושלמי פ׳ כיצד מעברין יע״ש וצ״ע קצת יע״ש:

לבו עמ״א כן פירש״י ז״ל במשנה עירובין נ״ח ב׳:

כנגד העיר עמ״א פירוש דמש״ה לא ילך למקום אחר למדוד קרקע חלקה ונוח למדוד ואח״כ ילך לעיר וישער באומד יפה דלפעמים יש נגד העיר הר וגיא וצריך לקדר ולהבליע ע״כ ימדוד מכנגד העיר ממש ועתו״ש:

הגיע לגיא עמ״א משא״כ בהר דצריך כלונסות עץ מזה ומזה כבס״ד:

לא עמ״א שלא יאמרו מדת תחומי העיר לצפון ודרום עד כאן הוא עיין ב״י רש״י נ״ח ב׳:

ביותר עמ״א לפי השיעור אמתא ותרי חומשי באלכסון י״ל שטעה שמדד באלכסון ונמצא מתקצר במישור תקפ״ב בקירוב כמ״ש בסעיף י׳ עיין באר הגולה וע׳ ע״ש:

קטן לא עמ״א בה״פ תל״ז במ״א ח׳ קטן דוקא כשאמר בדקתי הא להעיד על אחר שבדק לא מהימן ונשים ועבדים בדרבנן נאמנים אף על אחר להעיד ולהאמין לקטן במיגו דאי בעי אמר אני בדקתי י״ל דקטן לא מהימן במיגו דאין לו דעת כ״כ אבל בגדול נאמן באיסורין במיגו וערא״ש כתובות בסוגיא דפ״פ ובט״ז ראוה מדברת ובה״פ הארכתי בזה ובת״ט ס״ה אות ט״ו ובי״ד קכ״ז סס״ג בהג״ה משמע קטן מהימן להעיד אף מה שאין בידו ובה״פ כתבנו מזה:

אבל נאמן הגדול עמ״א מה שהקשה ע״ש דכאן מבואר דעבד ואשה נאמנים ובח״מ ל״ה מבואר דאין נאמנים תירץ הסמ״ע שם אות ח״י דלהעיד משמע הא עדות ותחומין גילוי מילתא ומ״ש שם דאל״כ לא מהימני צ״ע ועמ״ש בסי׳ תל״ז במ״א אות ח׳ וכאן אין להאריך: