קונים עמ״א עירובין מ״ח א׳ ותוס׳ מ״ז ב׳ ד״ה חרם והרי״ף ורא״ש סוברים דהמקשה היה סבר כן אילימא לר״י בן נורי אבל באמת ברייתא כהלכתא אף לרבנן דעת אנשי העיר עליהם ואסור להזיזן ממקומן אף אמה א׳ ועסי׳ שצ״ז במ״א י״ג ובהג״א שם די״ח דלרבנן הפקר היה ובא״ר דהג״א אנובעין קאי ונ״מ קצת בלבוש שמפרש להג״א כן אין כ״כ הכרח. ולכאורה חריץ בין ב׳ עיירות וביניהם רק ג״א אמה בין הכל נמי אסור להוליך לעיירות ולמלאות במקומן ולהוליך עם התחום שרי וי״ל דלעיירות נמי שרי הואיל וממלאן בהיתר יש ברירה כבוד של שני שותפין ועיין פרישה הביאותיו בט״ז כיון דהמילוי בהיתר תו אמרינן יש ברירה וכן בעירבו כה״ג: