מעמידת עמ״א הר״מ ז״ל פכ״ז מה״ש הי״א וסתם משמע אף יצא באונס שלא לדעת אמאי הא לר׳ יהודה בורר לאיזה רוח שירצה והבלעת תחומין באונס או במצוה מילתא הוא כבסי׳ ת״ז ס״ב ותי׳ דנראה כבורר לעבר פניו ודוחק היינו דבאונס אין נראה כבורר ויש להקל באונס כה״ג דהבלעת תחומין מילתא באונס לא ביצא לדעת ולשון הר״מ ז״ל מורה כן כמ״ש המ״מ והכ״מ שם הקשה דמה טעם שיש לו ד״א הא תי׳ זה המ״מ. ועסי׳ שצ״ו שם כתבנו שלשון המחבר כאן לא יכנס להיות כבנ״י העי״ר ומה שסיים מעמידת רגלים קשה ובר״מ ז״ל שם לית שם תיבת כבני העיר וצ״ע. ועא״ר ותו״ש:

מחיצה עמ״א דכל שאין לו אלא ד״א הקילו ומהלך כולה והוי כמוקף לדירה. אף ע״ג שלא שבת באויר המחיצות עיין אות ג׳:

לילך עמ״א באות א׳ דהבלעת תחומין באונס מילתא הוא כבסי׳ ת״ו. ויצויר מהלך כמה אלפים במחיצה אנשים מעיר אחרת וערבו וכדומה עיין אות ב׳

לדעת עמ״א בס״ו לכאורה ראוי להיות כל שלא שבת באויר מחיצות לית ליה כי אם ד״א דבס״ה חזר לדעת היינו תוך התחום דלעירו כד״א כבס״ח ואי״ה שם יבואר:

נכנס עמ״א ועיין אות ז׳ בזה:

מוקפת חומה עמ״א דעיבור של עיר אחרת לא מהני ואף חומה כל שאן מוקף לדירה לא מהני ביצא שלא לדעת והחזירוהו שלא לדעת אלא דוקא מוקף חומה לדירה הוי כרה״י ומהלך כולה כה״ג אף על גב דלא שבת באויר מחיצות אקילו גביה הואיל ואין לו כ״א ד״א כבסי׳ ת״ג:

הואיל עמ״א הכלל ביצא לדעתו אף שהחזירו שלא לדעת בעינן ששבת באויר מחיצות הא לא שבת באויר מחיצות החזירו לעיר אחרת או לספינה אחרת אין מהלך כולה כ״א ד״א ומיירי כאן שהפליג בספינה שלא כדין דהיינו שקנה שביתה ביה״ש ויצא חוץ והפליג בשבת עסי׳ רמ״ח ס״ג משא״כ לי״א שם דכה״ג שרי לא יצויר זה ועסי׳ רמ״א רמ״א אות י״א דכל בהיתר לדעת כלא לדעת דמי יע״ש ובאיסור בעינן שבת באויר מחיצות כבס״ח. וספינה מוקף לדירה הוי ועסי׳ שס״ב ס״ד ספינה מוקפת לדירה מיקרי וצ״ע בע״ש:

מהלך את כולה עמ״א עב״י וט״ז אות ב׳:

אינו עמ״א דלא אמרינן הותרה כה״ג שאין מחיצות ועא״ר ח׳ ותו״ש י״א:

ובראשו עמ״א עיין בלבוש בזה ובא״ר אות ט׳ בזה:

חוקקין עמ״א דאנן קיי״ל דלא אמרינן חוקקין ותי׳ דעובי הנסרים ועא״ר אות יו״ד:

לעירו עמ״א ועיין אות ז׳ דכל ששבת באויר מחיצות ביה״ש אף יצא וחזר לדעת מהלך כולה כד״א במוקפת לדירה וכל שלא שבת בה בעינן יצא שלא לדעת ובא שם שלא לדעת אז מהלך כולה כבס״ז יע״ש:

כד׳ אמות עמ״א תוך העיר דוקא אבל תחומה הפסיד כיון דיצא לדעת או חזר לדעת הא יצא שלא לרעת והחזירוהו שלא לדעת הרי הוא כבתחלה כבס״ה ומהלך כל העיר כד״א אף שאין מוקפת כלל וחוצה לה ב״א לכל צד. עמ״ש אי״ה בת״ח מזה רמ״א אות א׳:

אנוסים עמ״א עא״ר אות י״ב תוס׳ מ״א. וכתב שלא תעשו בהם כלום שהוחזרו למקומן לא החמירו באיסור דרבנן משמע בשאר איסור דרבנן שנעשה איסור בגופן אסור דאף דלית ליה אחריני וע׳ סימן שי״ח ועבר ושהה ע״ג כירה יע״ש ועמ״ש שם וצ״ע:

מותרים עמ״א עא״ר י״ג ותו״ש אות י״ח ותקט״ו אות כ״ז דלא אסורים משום מוקצה ובא״ר תי׳ דמיירי משל כותים יע״ש:

אפילו עמ״א והלכה כדיעה א׳ עא״ר אות ט״ז ועסי׳ תקט״ו: