צ״ה עמ״א ועסי׳ תרמ״ז אות ח׳ דאין בזמנינו ת״ח משמע בחה״מ וכ״ש י״ט דאין לדרוש על חכם ובא״ר אפשר דוקא חה״מ הא ר״ח וחנוכה דורשין עליו יע״ש. עי״ד ת״א וערב ר״ה ועי״כ אחר חצות י״ל חשובים כרגלים וא״א צ״ה אבל קודם חצות י״ל דאומרים בערב יוה״כ כמו ע״פ. בא״ר בפראג אין אומרים אחר חצות בער״ח וכן בפפד״א א״א ער״ח אחר חצות. ערב פורים אחר חצות דינו כער״ח יע״ש: