תתקבל עמ״א אע״ג דבאין מוסף לא לשלם התפלה עד ובא לציון קדושה דסדרא י״ל הואיל וקורין בתורה ובראשי חדשיכם שיש בו מוסף היום י״ל תתקבל קודם על תפלת שחרית ועב״ח וקורים בתורה ואומרים על הבימה חצי קדיש על ס״ת ואח״כ לפני העמוד אשרי ובא לציון בלא למנצח וחצי קדיש על פסוקי אשרי ובא לציון ותפלת מוסף אח״כ קדיש שלם על תפלת מוסף ועיין לבוש נ״ה וקל״ב ורצ״ב ותצ״ב ושאר מקומות ובמנהגים שלי הארכתי קצת וכאן אין להאריך:

ולוי עמ״א מגילה י״ז ותי׳ המ״א על קושיית הר״ן ועט״ז בזה ומה ששלישי קורא וביום השבת ג״כ אין לחוש לנכנסים שיאמרו שהג׳ לא קרא אלא ב״פ י״ל שישאלו או פרשה שלימה אין חשש יע״ש בתוס׳ ועדיף שיקרא הד׳ פרשה ובראשי חדשיכם לבדו וע׳ לבוש:

תפלת מוסף עמ״א ואומר ח״ק אחר אשרי ובא לציון כמש״ל באות א׳ ע׳ לבוש רצ״ב הביאו עלי כפרה י״ג אלי כפרה ועיין בדרישה:

ואומר עמ״א כי בספרד מתחילין כתר כמו מוסף י״ט בנוסח שלהם ומלא כל הארץ כבודו מתחילים אח״כ בשחרית וא״א שמע ישראל ולא להיות אני ה׳ אלקיכם כמ״ש הב״י הטעם במעשה דמלך פרס שגזר שלא יקרא ק״ש יע״ש ובלבוש בר״ח מוסף אין כ״כ פרסום אין אומרים ובני אשכנ״ז א״א נעריצך במוסף ר״ח כלל רק נקדש כמ״ש הלבוש שא״א מלא כל הארץ כבודו שבג׳ ראשונות עוסק בתורה שניה דן כל העולם הלכך במוסף י״ט ושבת (וה״ה חה״מ) דרך להתפלל אחר ג״ש משא״כ בר״ח לכן א״א מכה״כ רק נקדש כמו בשחרית יע״ש:

ברכי נפשי עמ״א אם הקדים של מוסף לשחרית יצא עסי׳ רפ״ו ובט״ז א׳ ומ״ש בפריי שם ועי״ל בה׳ פסח:

לחלוץ עמ״א המנהג בר״ח לחלוץ אחר קדיש קודם תפלת י״ח ובחה״מ די״א שאין להניח תפילין כלל אף בחה״מ פסח חולצין קודם הלל וכ״ש בסוכות משום שלא יהיה הפסק בלולב. ועשו״ת מנחם עזריה סי׳ ובחה״מ אין אני מניח תפילין דר״ת משא״כ בר״ח אחר חזרת הש״ץ וסיים תפלת י״ח אני מניח תפילין דר״ת לא כשחוזר מוסף: