בבית הקברות עמ״א סובר תוך ד״א של קברות אסור וכ״מ בי״ד סי׳ שס״ז ס״ג לא יהלך בבית הקברות או תוך ד״א של מת או קבר ש״מ דקברות תוך ד״א דקברות אסור ולפ״ז יש לומר תוך הקברות אפי׳ אין קבר סביבו ד״א הרחקה וגדר הוא הא תוך ד׳א של בית הקברות אין כאן גדר והמ״א סובר הא דאמרו בברכות י״ח א׳ תוך ד״א אסור אבית הקברות קאי לא אקבר ומ״מ א״י אי בית הקברות היינו קרקע שהוקצה לקברות אע״פ שרחוק הרבה מקברים אסור תוך ד״א של קרקע א״כ איך אומרים קדיש בביה״ק עי״ד שע״ו ש״ך אות ג׳. ואין לומר כל שיש קברים בקרקע אסור הוא להלוך תוך ד״א רחוק בכל השטח ההוא ולט״ז דוקא תוך השטח אסור זה דוחק ומ״ש שכ״ה כוונת הגמרא ברכות י״ח א׳ וב״י סי׳ כ״ג תוך ד״א של בית הקברות לא תוך ד״א של קבר:

בבית המרחץ עמ״א העלה במקוה נשים מברכות בתוכה ואסור לכנוס בתפילין וכתבי הקודש במקוה כשיש אדם ערום שם אבל כשאין אדם שרי לכנוס בתפילין שם. והנה במקוה שיש בו מים חמין ששופכין לתוכה י״ל דיש בו הבלא כמ״ש הכ״מ בשם הר״ר מנוח וי״ל דלא נפיש הבלא וזוהמא כ״כ כמו במרחץ. ודע שאני נסתפקתי במקוה שעושין תוך המרחץ ממש אע״פ שבנוי הוא וחלוק רשות לעצמה מ״מ נפיש הבלא גם שם שהבית יתמלא עשן וזוהמא א״כ איך מברכין שם הנשים ברכה וכמרחץ דיינינן לה דהמקוה עומד תוך המרחץ ממש וכאמור. ויש לנו אריכות דברים בסוגיין דשבת י׳ א׳ ואי״ה בסימן פ״ד אבאר לענין דינא וכאן אין להאריך ובחדושינו שבת הארכנו בביאור הסוגיא בזה: