לאכול עמ״א עט״ז. עסי׳ תקמ״ז בט״ז ומ״א ד׳ לכן הביא לבוש יותר מבורר משמע לחולה שרי אף בשלו ואח״כ צלאו אצל אש וצלי קדר אסור לבריא והנ״ץ מתיר בצ״ק ומפרש מ״ש הטור מבושל שרי היינו צ״ק ועפר״ח אוסר בצ״ק וצלאו ואח״כ בשלו ג״כ. ובשר ששהה ג״י בלי מליחה דיש מתירין לצלות ולבשל אח״כ עי״ד מזה משום שמחת י״ט מתירין משא״כ ליל פסח יש כמה צדדין לאסור:

אכילה עמ״א ועא״ר. ג׳ מיני אכילות א׳ מתאוה לאכול במ״ע מצוה מן המובחר ב׳ שאין מתאוה ואין קץ יי״ח ולא מן המובחר ובאיסורין חייב. ג׳ קץ במזונו י״ח לא יצא ובאיסורין פטור ועסי׳ תרי״ב בט״ז ו׳ ופר״ח אי לוקה מכות מרדות יע״ש:

ועוף ע׳ מ״א ומבושל אף באם עשו מנהג שלא לאכול מנהג שטות הוא ומבטלין משמחת י״ט ורשאי להתיר בפניהם עט״ז ופר״ח:

שהיו עמ״א ואוכלין בב׳ הלילות מטעם זה ובעי רחמנא עלן ע׳ לבוש וע׳ ביד יוסף הביאותיו בט״ז דמת אברהם אבינו ע״ה בע״פ וסעודת הבראה יע״ש ועדשים וקטניות אלא שא״א אוכלין קטניות בפסח כבסי׳ תנ״ג. ולאברהם גילה ה׳ גלות מצרים ובזכות האבות נגאלו וגלות מצרים שלא שלמו ת׳ שנה גרם הגליות אחרות כמ״ש ז״ל לכן מזכירין זה: