על עמ״א ומהכריכה לא נתבאר כאן ע׳ לבוש כתב אם אין לו אלא כזית מצה שמורה יברך המוציא על מצה שאין משומרת ויברך על המרור ויעשה הכריכה ממצה שאין משומר שלא תשתכח תורת כריכה ואפיקומן הכריכה ממצה ואין אוכל אחריו כלום ואם יש לו שני זיתים מצומצמים יראה דיאכל א׳ בראשונה ויברך אכילת מצה ואפיקומן ג״כ ממצה משומרת וכריכה יעשה ממצה שאין משומרת שוב ראיתי שב״כ הא״ר יע״ש. ומ״ש המחבר יאכל מרור תחלה אע״פ דלרבנן על מצות והדר מרורים היכא דלא אפשר אין מעכב ע׳ ע״ץ. ומיהו לא מצאתי זה בפירוש הרא״ש דהקשה על הרי״ף מכריכה ולא הקשה עליו ממרור משמע דהמצוה כך הוא ומיהו מרבינו יונה שסיים ולא יאכל אחריו כלום משמע שיאכל המרור תחלה בברכה ע׳ במ״מ פ״ח הי״ג ממצה כתב שי״ל שיאכל המרור תחלה יע״ש:

וב׳ השלימות ע׳ מ״א ועמ״ש מזה בסי׳ תע״ה ותע״ו ותע״ז: