ומברך עמ״א. דלכתחלה צריך לברך במקומו שאכל עסי׳ קמ״ח ועיין לבוש כתב שיותר טוב לעשות הכריכה בביתו וילך למקום אחר יע״ש וזה דעת הכל בו הובא בב״י יע״ש:

ומיהו עמ״א ועט״ז אות ג׳ דאפי׳ לרב כהן צדק אין איסור אלא כשבירך בהמ״ז כבר אז אף ע״פ שלא אכל בביתו אפיקומן כזית מצה כו׳ אפ״ה אסור משא״כ באמצע הסעודה מותר לאכול בב׳ מקומות ומ״מ קשה דהא הוא מדברים הטעון ברכה במקומו ואפשר שזה חשיב מצוה ע׳ מ״א אות א׳ יע״ש:

ומברכין עמ״א ועט״ז ג׳ ומ״מ הטור שכתב דמברך להם בהמ״ז כמו טיבול ירקות הואיל וכוס ד׳ קאי עלייהו ע״כ אין סובר טעם אבודרהם כמ״ש הב״י א״כ קשה למה ליה להטור טעם משום כוס ד׳ תיפוק ליה דמחויב לאכול מצה ולברך בהמ״ז ולמ״ש הט״ז ניחא יע״ש:

ולא עמ״א עסי׳ רע״ב ס״ה אין קידוש אלא במקום סעודה ובמ״א שם ואם מקדש להם תחלה ומכוין שלא לצאת בו ומקדש אח״כ בביתו א״כ אסור לאכול שם ואם יכוין לצאת שם יצטרך לאכול כזית ולברך בהמ״ז ומ״מ צ״ע די״א דיוצא בפירות ושאר דברים או ב׳ כוסות יע״ש. ובביתו יקדש להוציא בניו ובני ביתו:

יגמור עמ״א וכ״כ הטור וע׳ ר״ן כתב דהרי״ף רבותא כתב דמצי לברך בבית אחר קודם כוס ד׳ וכ״ש כשעושה כל הסדר בביתו ואח״כ בבית אחר: