יש עמ״א וסימן וישבות המן ממחרת באכלם כו׳ יהושע ה׳ עיין קידושין ל״ח ב׳:

ובחש״מ עמ״א ועפר״ח הביא ראיה ממגילה ה׳ ב׳ וי״ט שאסור במלאכה וחה״מ מותר בדבר האבד וכ״ש למ״ד חה״מ מלאכה מדרבנן אסור קשה קצת דמגילה נמי רצו שיהא אסור במלאכה מדרבנן וקראו י״ט ואי דברי קבלה חמירי הא לא קבלו אלא מעצמם היה רוצים לגזור איסור מלאכה עח״י ד׳ י״ט בשבת אומר הרחמן הוא ינחילנו ליום שכולו שבת טוב ומניחה לחיי העולמים ולכאורה מנוחה לא קאי רק אשבת דבנוסח ספרד אומרים יום המנוח בשבת ולא בי״ט כי אוכל נפש שרי ושבת רק מנוחה א״כ ראוי יאמר שכולו שבת ומנוחה וטוב (עיין אה״ע כהן אחר שם הכינוי או ליב משה והבן) וא״ר ז׳ כתב המנהג לומר כ״א בפ״ע ובסוכות יאמר כשחל בשבת הרחמן ליום שכולו שבת הרחמן ליום שכולו טוב הרחמן יקים סוכת דוד כו׳ כי תדיר קודם כו׳:

ואנו עמ״א לכאורה י״ל המחבר כתב בי״ט יום טוב מקרא קודש ובחה״מ מקרא קודש היינו אפשר ביעלה ויבוא בעבודה נמי משא״כ ביעלה ויביא שבאתה בחרתנו כבר אמרו באתה בחרתנו ע״ז כתב הר״ב שא״א מקרא קודש בי״ט ביעלה ויבוא ואף בחה״מ ביעלה ויבוא אף שלא זכרו מקודם ועיין בטור אבל במוסף ובאתה בחרתנו בשחרית אומר מקרא קודש והר״ב לא דק במלת כלל אבל במנהג אפשר דק ועב״ח ולזה כ׳ המ״א ז״ל דדוחק לפרש כן והר״ב לא דק במנהג ועט״ז ב׳:

עש״ך עמ״א בלבוש רמז משך תורא שמשכו שור ועשו העגל קדש בכספא קדשוהו ע״י הרבה כסף כמ״ש וכסף הרביתי וזהב עשו לבעל פסל במדברא במדבר היה פסל הזה ועי״כ שלח בוכרא נפסלו הבכורים מעבודה שע״י גאולת מצרים נבחרו בעבודה וחטאו והפסידו עבודה ומותר הוא לקרות בפסח (עבודה בבכורים היה מנהג קדום כמ״ש ביעקב כו׳ ובמצרים נבחרו בפרשת קדש כו׳) ופסח אין חל כ״א בימי ז״א ג״ה וכשחל בימי זא״ג אין שבת חה״מ קורין כסדר וכשחל ביום ה׳ אז שבת קורין פסל בשבת חה״מ והטעם שלעולם בשבת חה״מ הן פסח הן סוכות קורין ראה אתה אומר כו׳ בפ׳ כי תשא שיש בו שלש רגלים ושבת וחה״מ חג המצות תשמור דרשו על חה״מ יע״ש בזה. ועפר״ח בשם הריק״ש ז״ל אם טעה ושינה הסדר קורין ביום שלאחריו פ׳ שדילג כמו שמע והיה בסימן ס״ד והיינו בד׳ ימי חה״מ. ומשמע הא בי״ט אם טעה וקרא בא׳ שור או כו׳ קורא בשני ג״כ שור כו׳ וא״י למה. ובז׳ וח׳ ג״כ אמאי לא יקרא בח׳ ספק שביעי בשלח אם טעה וצ״ע:

קורין עמ״א דבחה״מ הרביעי ממנין הקרואים משא״כ שבת וי״ט נשלם המנין ז׳ וה׳ ויוה״כ ו׳ אומרים קדיש קודם מפטיר ועמ״א תפ״א ג׳:

י״ט האחרון עמ״א בב׳ לילות מקדשין על היין וא״א זמן שאין רגל בפ״ע משא״כ בשמיני עצרת אומרים זמן בב׳ לילות דרגל בפ״ע. ובתפ״ט ס״ט י״ט האחרון במ״ש היינו ליל ה׳ שא״א לפרש על ז׳ לא בד״ו פסח:

וא״א זמן עמ״א באות ה׳. מ״ש מילה בח׳ עיין לבוש תקפ״ד ס׳ג בשני ימים אחרונים כו׳ יום ליבשה (בשבת י״ל ים כו׳) ושם נאמר הטעם דבי״ט בחול אין רבותא די״ט לאו בעלמא ומילה כרת פשיטא שדוחה כו׳ יע״ש והנה י״ט עשה ול״ת זבחים ל״ט שבת קל״ב ער״מ ז״ל פ״ט מה׳ ט״צ. והמ״א כתב טעם בשבת אין קפידא כ״כ כו׳. ומ״ש מענין הפיוטים עיין לבוש כי אהוביך בשבת חה״מ יסדו ר״ש הגדול ופיוט יום ז׳ ג״כ יסדו ר״ש הגדול. ויום ליבשה כשאין גאולה אחרת אומרים יום ליבשה קודם גאל ישראל וכשיש גאולה אחרת מקדימין יום ליבשה קודם שירה חדשה יע״ש:

ולא עמ״א וע׳ סימן תרס״ג ובד״מ כ״כ הטעם שחלוקים בקרבנות ועב״ח כתב הטעם הואיל וגומרים הלל. ומשמע דוקא לחתום הא באמצע אין מזכיר בברכת על התורה של סוכות וצ״ע ואפשר ל״ד ה״ה באמצע ומסתמא כן הוא. ועיין בסידורים נסחאות ברכת על התורה י״א י״ט מקרא קודש היינו נוסח ספרדים ואנו בתפלה אומרים מקרא קודש ובעל העבודה י״א רק חג פלוני ולא מקרא קודש:

שיר השירים עמ״א והנה א״א אותו כ״א בשבת דוקא היינו או בשבת חה״מ או כשחל שבת בי״ט אחרון בז׳ אומרים בז׳ וחל בח׳ אומרים בח׳ לא ביום א׳ שהוא ג״כ בשבת ועיין לבוש וא״י טעם למה. ועיין אות ו׳ חילוף היוצרות בז׳ וח׳ הוא מטעם שיר השירים. וקהלת א״א כ״א בשבת חה״מ או כשחל שמיני עצרת בשבת ולא ביום א׳ שחל בשבת. ובקהלת י״ל הואיל וכתיב תן חלק לשבעה י״ל ג״כ אלו ימי שבתא מש״ה אומרים אותו דוקא בשבת ומ״מ יאמרו ביום א׳ כשחל בשבת. ובשיר השירים דוקא בשבת י״ל שבת רומז לעוה״ב וש״ה יש בו ג״כ רמזים הרבה על זה ובי״ט א׳ י״ל שמרבים בפיוטים טל לכך א״א עד שבת חה״מ או י״ט אחרון ובסיכות קשה דבש״ע מאריכין בגשם היל״ל בי״ט ראשון כשחל בשבת ומנהג ישראל תורה הוא:

ועיין ד״מ בשם אבודרהם בשבועות רות דנתגיירה וכתיב בתחלת קציר ואבותינו קבלו התורה ונתגיירו וקהלת בסוכות תן חלק לשבעה ולשמנה ימי החג. ורות כמדומה נוהגין לומר ביום ב׳ דשבועות לא ביום א׳ וא״י טעם למה וי״ל כי עיקר נתינת התורה בז׳ היה עסי׳ תצ״ד ועוד שביום א׳ נעורים ומרבין בפיוטים יותר ואי״ה יבואר המנהג:

שלא עמ״א ועט״ז ו׳ ומ״מ ספק ברכות לקולא ושלא לברך כמ״ש הט״ז כ״א במגילת אסתר הכתובה כהילכתה מברכין עליה לא בשאר מגילות אף כתובה כהלכתה וט״ב אפ״ה אין מברכין ועד״מ. י״ט שחל בשבת אומרים במנחה ואני תפלתי וקורין בסדר השבוע ועיין לבוש כאן ואי״ה בתצ״א יבואר בדין מזמור יחננו אם אומרים במוצאי י״ט ושבת: