בה״ב עמ״א ועא״ר ובתמים דעים סימן קמ״ו להתענות אחר שבועות גם כן וראיה מקידושין פ״א א׳ סקבא דשתא ריגלא ופי׳ ב׳ פירושים א׳ סקבא קלקול שמתענגים במאכל ומשתה כו׳ ב׳ סקפא כמו עלילה עלול וקרוב לחטוא כמו שתרגם עלילות דברים תסקופי מילין ואט זה בבי״ת כו׳ יע״ש שהאריך וע״ש תוס׳ ד״ה סקבא שבאין לשמוע הדרשה וכ״כ הב״י בשמם והוא במקום שנוהגין לדרוש ה׳ עצרת בעצרת משא״כ השתא שאין דורשין:

ועיין לבוש שמשתנה האויר מתענין ובשבועות ל״ש זה ועא״ר תצ״ד אות י״א שיש שאין אומרים תחנון עד י״ג או י״ד בו שיש תשלומין וא״כ אף המתענין אחר שבועות י״ל ימתינו עד שיעברו י״ג יום וצ״ע:

ותשרי עמ״א ועיין אות ג׳ ועסי׳ תכ״ט:

מיד עמ״א ועיין לבוש מברכין מי שבירך אחר אשרי קודם יהללו והס״ת ביד הש״ץ לא אמר יהללו. ומ״ש מי שענה אמן כו׳ ומ״מ אין חוב עליו להתענות עסי׳ תקס״ג במ״א ובתקס״ח אות י״א:

ת״צ עמ״א וקורין ויחל ואומרים ענינו בשחרית ומנחה הש״ץ בין גואל לרופא. ובתקס״ח ברית מילה כנה״ג יע״ש. ש״ץ המתענה תענית יחיד והתפלל בקול רם ולא התפלל בלחש אפ״ה א״א ענינו בש״ת בקול רם עסי׳ תקס״ו מ״ש הע״ש. הא דש״ץ אומר ענינו בשחרית שא״א שלא יתענו קצת מהקהל וכשאין בישוב רק מנין בצמצום אפ״ה בשחרית דעתם להתענות הוי תו שליח ציבור א״כ ויחל איך קורין בשחרית וכ״ש בשאר ימי השבוע במנין בצמצום ש״מ לכאורה רובא די אף בערב והבן זה: