אסור עמ״א אפי׳ רק הכנה בעלמא חיפוש ס״ת מי״ט לשבת אסור ע׳ סי׳ תרס״ז במ״א ג׳ (ס״ס תר״ז) ונסתפקנו ע״י עכו״ם בדבר שאין מלאכה י״ל שרי. ומ״ש י״ט שני לגבי ראשון חול הוא לכאורה מש״ה מי״ט לחבירו אסור וז״א מי״ט לשבת נמי אסור ועיינתי בד״מ י״ט א׳ לגבי ב׳ כחול ועיינתי במהרי״ל ע״ג ר״ה ואסברה אני לעצמי הדמיון שחט בי״ט א׳ בהמה דמותר למלוח ביחד או מערים התירו סופן משום תחלתן עסי׳ ת״ק ס״ה ובט״ז ומ״א וב״י בשם הרשב״א ז״ל א״כ אסור להותיר לי״ט שני כל הבשר ולמלוח בי״ט ב׳ לעצמו ולחול דזה אפשר מיקרי די״ט ב׳ אמרינן י״ט א׳ הוי חול והוא אפשר למלוח הכל בי״ט א׳ אע״ג דבקיאין בקביעא דירחא ונהי דלצורך י״ט ב׳ שרי לצורך עצמו דמלח מפיג לצורך חול להתיר סופו משום תחלה מולח בי״ט א׳ דוקא ומיני דגים שטובין יותר לשהות במלח נמי הכין הוא לעצמו. והבן זה:

של עמ״א עסי׳ תקי״ג ביצה נולדה בראשון אסור בב׳ בר״ה לחומרא קדושה א׳ כיומא אריכתא אבל לקולא לבשל מא׳ לחבירו לוקה ופשיטא הראשון עיקר ומונין מיניה אלא דלקולא נמי אם נאכל עירוב בא׳ דהא לא אמרינן לחומרא ב׳ קדושות וליהוי ראשון חול וב׳ קודש הא לא אמרינן אלא אי כולו כיומא אריכתא או ראשון עיקר וב׳ חול. ולפ״ז בר״ה קולא ג״כ שחט ביום א׳ יכול למלוח ביום ב׳ משא״כ בי״ט של גליות כמ״ש לעיל בשם מהרי״ל ע״ג והבן זה:

אבל עמ״א עיין אות ה׳ שלא לבקע הקדירה ג״כ שרי ותקי״ב אות ג״ד לזמן עכו״ם שמא ירבה בקדירה אחרת וה״ה בשר עם מים בלא תבשיל כלל מ״מ י״ל שיהא לו רוטב הרבה ושמן שרי. ועט״ז:

מותר עמ״א תקכ״ז סעיף כ״ג וכ״ד והכלל שגג או הזיד שרי בי״ט בו ביום והערמה גרע ואסור דיבוא תמיד להערים ומלח גרמא התירו סופן משום תחלתן שנשחט בי״ט ועסי׳ ת״ק ס״ה ובשבת אסור בו ביום כבסי׳ שי״ח וע״ש באיסור דרבנן איסור בו ביום וע׳ ביצה י״ז ב׳:

ממלא עמ״א כדרכו הטוב מקצר ואומר דברים נפלאים דל״ת בשר שרי קודם אכילה אע״פ שא״צ אלא לחתיכה א׳ ואומר בפירוש שהשאר לצורך חול או עכ״פ באין אומר שרי (עט״ז ב״ג) הואיל ומיתקן בכך התבשיל יותר ושמן הא מים דוקא בחד טרחא וער״ן מ״ש מפיש בשיעורים כו׳ ועא״ר ב׳ (ומים יוכיחו) וא״כ י״ל דוקא שלא בכוונה שרי כל החבית דאין מחוייב לצמצם בא״נ בי״ט הא במערים לצורך מחר אסור בחד טירחא במים קודם אכילה לז״א דומיא דבשר ודאי ממלא הבשר אף באומר בחד טירחא או בשותק וכמ״ש המחבר דוקא קודם אכילה משמע בכ״ע שרי ה״ה מים כה״ג שרי דהא הב״י כתב מרש״י משמע בשר ומים חד דינא מדפירש משום חד טירחא לת״ק וסובר דשמן לאו סברא הוי אף לרשב״א רק בפת חלק רשב״א עט״ז ב׳ א״כ מים שרי בהערמה קודם אכילה כה״ג והבן:

אסור עמ״א בשר כה״ג אף ב׳ טרחות שרי ושלא יבקע הקדירה הוי צורך א״נ כבתקי״ד לכבות להציל הקדירה שיתבשל בה יע״ש ותק״ז ס״ה: