לפי עמ״א משמע שלש שיטות א׳ חה״מ מדרבנן וקרא אסמכתא ב׳ מה״ת ומסרם לחכמים ואפשר אין בו רק איסור תורה לא לאו ועשה ככל דבר הבא מריבוי ולהרמב״ן ז״ל משמע דמה״ת הוא בלאו כל מלאכה ל״ת לרבות חה״מ ודבר האבד ולצורך המועד שרי דאל״כ מה איכא בין יו״ט לחה״מ משמע שאין חילוק בין י״ט לחה״מ בלאו. וא״כ אם חלל חה״מ במלאכה שאסור בחה״מ הוה בספק פסולי עדות, עח״מ ל״ד ובאה״ע מזה וצ״ע בזה. ויעלה ויבא בחה״מ עסי׳ קפ״ח במ״א אות י׳ וצ״ע דחה״מ חג אקרי מ״ק ח׳ ב׳, עסי׳ תקמ״ו ועיין לבוש קפ״ח שמחה בפת. וקט״א של שבת, עסי׳ תקכ״ט במ״א ד׳ וצ״ע י״ל בגדי י״ט: