שבינו עמ״א שכל הדרים שם בחזקת כשרות ובנין ע״י עכו״ם עסי׳ תקמ״ג ואי״ה שם יבואר:

בונהו עמ״א באבד א״צ שינוי ושרי כדרכו ועיין אות ז׳ ואי״ה שם יבואר החילוקים בזה:

מפני הסכנה עמ״א היכא דחשש גנבי אם נפל מותר לבנות כדרכו אבל לסתור ולבנות לא התירו ואפשר שאם הוא רעוע כ״כ שיש חשש בירור וכ״ש היכא שיש חשש דבאין על עסקי נפשות שרי לסתור ולבנות ובלבד שלא כיון מלאכתו במועד ומיהו חשש עסקי נפשות אין לקנוס אף כיון במועד:

ובונהו כדרכו עמ״א אף היכא דליכא חשש גנבי דמימנא ולא סתיר גמרא מ״ק ז׳ א׳:

מותר עמ״א בתקל״ז ס״ז וב״י שם איסור חרישה בחה״מ אבל בבית גבשושית אע״פ דחייב משום בונה כל לצורך המועד שלא יתקל בה שרי אף כדרכו אע״ג דכל שאין לצורך מבשירי אוכל נפש בעי שינוי זה בטורח אבל ליטול גבשושית לאו טורח הוא א״צ שינוי זה למדתי מב״י כאן ומלבוש ואי״ה באות ז׳ יבואר עוד:

ציר עמ״א כל שיש חשש גנבי אבד לבד נמי שרי אף מלאכת אומן:

מעשה הדיוט עמ״א הנה מכשירי אוכל נפש א״צ שינוי ורשאי מעשה אומן בתנור עסי׳ תקמ״א במ״א א׳ וכל שאין מכשירי אוכל נפש כ״א צורך המועד כל שיש טורח צריך שינוי וכל שאין טורח כדרכו כמו גבשושית באות ה׳ ודבר האבד א״צ שינוי וכדרכו ואמנם זה בהפסד מרובה ביותר גנבי וכדומה הא בהפסד מועט כותל גנה אע״ג דהוי דבר האבד בעי שינוי ע׳ לבוש וכ״מ ברש״י מ״ק ז׳ א׳ ומשמע לכאורה שם מקרין פרצה מעט הא לגדור כל הגנה מעשה הדיוט נמי אסור ועיין סי׳ תקל״ז סי״ג באישות החילוק בין שדה אילן כו׳ ועדיין צ״ע דמשמע בתקל״ו ותקל״ז טירחא יתירא אף אבד אסור א״כ בכותל ביתו דיש טורח רב בונהו כדרכו אם לא שנחלק בין הפסד מרובה ביותר וצ״ע:

איצטבא עמ״א לצורך המועד ולא מכשירי אוכל נפש צריך שינוי ונסר שמחברין רגלים כשלנו מעשה הדיוט הוא ואפשר להחליק ברהיטני מעשה אומן הוא:

תנור עמ״א תנור קאכלין שמחממין הבית החורף אם הזמן קר י״ל שרי לעשות בחה״מ וי״ל הכל חולים אצל צנה ועסי׳ תקל״ב במ״א ב׳ כל רפואה אם לחולי שאין סכנה רשאי לעשות מלאכה גמורה בחה״מ ותליא אם דרבנן או ד״ת וי״ל אף ד״ת מסר הכתוב לחכמים ועא״ר ו׳ משמע ג״כ דהזמן קר רשאי כו׳:

שנשבר עמ״א עב״י בשם המ״מ ועט״ז אות ה׳ ואי״ה שם יבואר עוד: