נקרא עמ״א רש״י תענית י״א א׳ והיינו אותן עונות שיסורין ממרקין גומרין מירוק ע׳ חולין ומירוק אחר כו׳ ועיין שם י״ל אחר תמיד פירש״י ותוס׳:

ת״ח עמ״א אף שאין ת״ח בזמן הזה לענין זה יש.

ומלמדי תינוקות עמ״א מ״ש פועל יכול לחזור בחצי יום וגם עבד עברי בזמן שהיובל נוהג וצריך לעבוד שש שנים מ״מ יוצא בגרעון כסף וצ״ע באותן שא״י לחזור דבר האבד עמ״א של״ג ה׳ כמ״ש המ״א אמאי נדרו קיים ומשמע דוקא עבד כנעני שגופו קנוי וכ״ש קטן בן י״ב שנה עי״ד רל״ג ורל״ד. ומ״ש אפילו קטן מאוד הא מספיקא מקילין דנראה בקומה שלו שעדיין לא הגיע לכלל שנותיו: