ראוים לכך עמ״א ת״ח ששואל דבר הלכה בכ״מ אומרה צריך להתענות אבל תלמוד שאין יודע בכ״מ אם רצה מתענה ולית יוהרא הא אין חיוב ועט״ז א׳ לכאורה משמע כן. ומ״ש מרשב״ג היינו לדידן ס״ל כת״ק דרשב״ג בתענית דלא הוי כ״א יוהרא ובתענית מוכחא מילתא ורשב״ג סבר דלא מוכחא מילתא בתענית נפסיק כמתני׳ דתענית ולא כברייתא שם וצ״ע דבתענית י׳ ב׳ אמר רשב״ג הטעם שבח אין עושה צער עושה וזכות הוא לו א״כ מה קושיא מט״ב ותענית דרשאי לצער עצמו ול״ש יוהרא כה״ג וזכות הוא לו. ומ״ש המ״א ממקום שהתענה לאין מתענה התם מדינא אסור ואיך יעשה איסור בשביל מחלוקת וי״ל דמשמע ליה אם שואלין אותו רשאי לומר מתענה אני וצ״ע. מ״ש וס״ל צ״ל וצ״ל:

מבע״י עמ״א א״צ תוספת אבל ביה״ש שלו אסור בת״צ בא״י ועסי׳ תקנ״ג ס״ג ופסחים ונ״ד ב׳ כרבא ואליבא דר׳ יוחנן ובגמ׳ לס״ד אין בין ט״ב ליוה״כ שזה ספיקו אסור הא צריך הוספה מחול על הקודש יע״ש אלא חדא נקיט:

מתשמיש המטה עמ״א דברעב בלא״ה אסור בתשמיש ומיהו יש לומר אף בליל טבילה עמ״א שם אות ה׳:

המוכרת עמ״א מדלא כתב המוכרת מאכל ומשתה כמ״ש בהג״ה בשני ש״מ דבה׳ אין פותחין חנות מחמת דא״צ הכנה ופותחין בע״ש:

לא עמ״א הוכיח לכאורה דאין אומדים בתענית ואם א״י כולם לא יתענה כלל מעוברת ומינקת:

של שמחה עמ״א עסי׳ תקנ״א ס״ב ובמ״א אות זיין יע״ש:

ממעטין באירוסין עמ״א אף אירוסין בלא נישואין ואף בלא סעודה אין מארסין וחמיר מט״ב ובתקנ״א יע״ש:

מתענין עמ״א ועב״י:

בד״א עמ״א ובסי׳ קי״ז לענין שאלה טל ומטר הכל כיחידים דמי כל שאין בזמן שקבעו חז״ל ועמ״א שם אות ג׳ ד׳:

בח״ל ובגמרא פסחים אין ת״צ בבבל כ״א ט״ב ואף זה אין כיום כפור וא״צ תוספת והמחבר שכתב כגון צום כפור משמע בא״י אסור תוס׳ ועמ״א אות ב׳ ועא״ר ב׳:

יאכלו עמ״א הלל הגדול כ״ו כל״ח ובשבת אומרים אותו קודם התפלה ועסי׳ תקס״ט שאם רוב הציבור רוצים להשלים אף קודם חצות משלימין ומ״מ הלל הגדול צ״ל קודם אכילה כיון שא״א בענין אחר:

הלל הגדול עמ״א עד נהרות בבל ומ״ש ששירת הגשמים בלילות י״ל ונתתי גשמיכם בעתם בלילה בשעה שאין ב״א עוברים:

שלאחר עמ״א ואף ירדו גשמים מיד בצ״ה א״א הלל הגדול ואפשר ירדו ביה״ש אומרים:

א״א עמ״א אף שהפסיקו מבע״י מ״מ עיקר התענית מתחיל מע״ה ועט״ז ד׳: