א״א הלל עמ״א ועי״ד אבל אסור בת״ת ותהלים שרי דרך תחנה וי״ל. עא״ר ד׳ חילוק בין דינא דרבים ליחיד וי״ל אדם נדון בכל יום כשיש מקטרג ותובע משא״כ בר״ה בית דין קבוע לדון כל העולם וה׳ הוא ובית דינו. עיין לבוש תחנה שהש״ץ אומר לא דרך השבעה ח״ו וקודם ברוך שאמר. עיין אות ג׳:

א״מ עמ״א ולפ״ז אין להכות באגרוף על החזה לפי׳ זה:

שבת א״א אותו עמ״א נתקן נגד תפלת ש״ע של חול יע״ש. ועסי׳ תר״ב ותר״ד משמע הטעם דא״מ הוי תחנה ומש״ה א״א בעי״כ זולת כשחל בשבת ובברית מילה אומר אותו יע״ש. מלת כלה דבר וחרב ורעב בצירי הלמ״ד וכ״ף פתח צר הצד״י בפתח עיין בשערי תפלה סלח ומחל כו׳ בא״ר אות ו׳ סליחה הרחבת זמן והא דכתבנו בספר מחילה וסליחה הספר נקרא כך יע״ש ובעגל כתוב וסלחת לעוננו ואין פקידה שאין חטא עגל בו וסליחה רק הרחבת זמן ומחילה משמע מוחל עתה עכ״פ קצת. ועיין סי׳ תר״ז במ״א אות ג׳ כפרה לחטאים ומחילה לעונות וסליחה לפשעים קשה קצת לומר פשעים לאו מזיד רק שוגג קרוב למזיד כבסי׳ רל״ה אות ד׳ במ״א הוי א״ש אלא שדוחק לומר כן ואי״ה בתר״ז יבואר עוד. ובתר״ז אות ב׳ חטא שוגג ודרך לבקש על הקל תחלה ואח״כ על החמור ויהיה פי חטאתינו שוגג ופשעינו קרוב למזיד כמ״ש לעיל וצ״ע. קרע רוע מרכא טפחא משמע להפסיק בין רוע למלת גזר ובט״ז תרכ״ב כתב שלא להפסיק בין רוע לגזר עא״ר כאן. בסדורים נדפס בספר סליחה ומחילה ובא״ר משמע מחילה וסליחה:

עד חצות עמ״א ובתקנ״ט אות ו׳ ז׳ מקדימין בר״ה שחרית ומאחרין ושעות זמניות חצי היום יע״ש:

מוה׳ פקד עמ״א ומפטירין ויהי איש אחד מה״מ וליל טבילה היה או נפקדו בזכרון טוב ועא״ר:

לקרות עמ״א ומי שנוטל שכר על התקיעה ותפלה אין חיוב כלל א״ר בשם קיצור של״ה:

מלין עמ״א ועא״ר אות י״ג עלינו אומרים אחר המילה ה״ה בר״ה שאומ׳ במוסף עלינו יע״ש. והיינו בעלינו יש שבח מילה שהבדילנו מכל העולם בזה. ובלבוש בי״ט אין חידוש שמילה דוחה עשה דכרת לל״ת די״ט ובט״ז כתבנו מזה ובשבת קל״ב ב׳ איסור דאתי עשה כו׳ צרעת עשה ול״ת ואיצטריך בשר כו׳ וער״מ ז״ל הלכות ט״ץ פ״י ה״ה מילה דוחה צרעת עשה דוחה ל״ת דבכ״מ עשה דוחה ל״ת ועמש״ל שם ומשמע כן דאידך ברייתא דצרעת רק ל״ת ולומר דרב אשי דאמר כגון מילה בצרעת דמשמע מטעם דחוק אע״פ שיש עשה ול״ת דעשה דכרת דוחה לעשה ול״ת שאין כרת ועיין זבחים ל״ג ב׳ בתוס׳ ד״ה לענין מלקות איתמר ובס׳ ג״ו כתבנו מזה. ומדכתב הר״מ ז״ל בכ״מ דוחה משמע רק ל״ת לחוד. ועיין לבוש ז׳ וח׳ של פסח אומרים יום ליבשה כשיש מילה ועסי׳ ת״נ משמע שאף שאין שם מילה אומרים יום ליבשה (במילה בשבת יום ליבשה וז׳ וח׳ ים ליבשה וי״ל מנהג ומנהג יש) ומ״ש המ״א בשבת אין כ״כ קפידא משא״כ בי״ט דנדונין כו׳ ובחול הוי כו׳ יע״ש: