הנץ החמה עמ״א רש״י מגילה ך׳ יע״ש ובלבוש משמע קצת לכאורה במקום אחד דע״ה הוא לכתחלה לא הוי יום גמור רק מהנץ וכאן כתב ג״כ כעין זה יע״ש. ועסי׳ נ״ח ס״א תחלת הנץ קודם שיעלה גוף השמש על הארץ יע״ש ומיד בתחלת הנץ יכולים לתקוע וכ״ז לכתחלה:

יצא עמ״א הציון ראוי להיות בס״ק ט׳ תקיעות ביום יצא הא מחמת אונס לא ועסי׳ תכ״ב אות ט׳ ביום א׳ ד״ת וביום ב׳ דרבנן יתקע אח״כ בלא ברכה וביום א׳ י״ל בברכה ומ״מ צ״ע די״ל אף ביום א׳ בלא ברכה עמ״ש בסי׳ ס״ה:

וי״א עמ״א ועט״ז אות ב׳ ובא״ר אות ב׳ הסכים לט״ז דאין לחלק וראוי לתקוע שנית כה״ג בלא ברכה וכן ביום שני משמע דאין לזלזל כה״ג:

אין תוקעין עמ״א הר״מ ז״ל פ״ב ה״ו מהלכות שופר כתב זה לאפוקי מי״א דתקיעת שופר בשבת מ״ה לא דחי כתוב א׳ זכרון תרועה ועיין ירושלמי הביאותיו בט״ז ה׳ וע׳ פ״י ר״ה למ״ד בתוס׳ ד״ה וביבנה וד״ה לא ואי״ה בתקצ״ו יבואר עוד ויתקן כלי שיר אע״ג דאין בנין וסתירה בכלים הא עושה כלי גמור חייב מ״ה ועלח״מ שם ובי״ט ל״ש מעביר מתוך שהותרה לצורך עב״ח עמ״ש בט״ז ה׳:

לצורך גופו עמ״א ובסי׳ כ״א תשמישי מצוה בעודן ראוין הוקצה למצותו וביזוי מצוה וע׳ לבוש ועטרת זקנים שם: