התוקע עמ״א עסי׳ קמ״א ס״א. ובתקיעות מיושב עיין סי׳ תקפ״ה במ״א ודיעבד מיושב נמי יצא יע״ש:

היום הרת עולם עמ״א עט״ז בשבת א״א ארשת וא״א תחנה ובלבוש לפי שאין תוקעין. וברכה כי אתה שומע קול שופר שומע כו׳ אף בשבת אומרים הנוסח כך ע׳ לבוש בסי׳ תקס״ב ופר״ח שם. שמעתי בשם הגאון רבינו חיים כהן ראפפורט ז״ל אב״ד דק״ק לבוב והגליל שומע קול שופר פשוט צדיק מעיקרא ומאזין תרועה בעל תשובה לבו נשבר יותר מקרוב ע״ד האזינו השמים ותשמע הארץ האזנה מקרוב שמיעה מרחוק ואין דומה לך מלך ב״ו אין משתמש בכלים שבורים דפח״ח:

לא ישיח עמ״א דצריך לשמוע קול שופר לא קול הברה וכ״ש שאין ליקח ילדים לבית הכנסת:

והתפלות עמ״א וע׳ אות ה׳ דוקא בין תקיעה לתקיעה אבל בין ברכה לתקיעה מענין התפלה הוי הפסק יע״ש. ואי״ה שם יבואר:

א״צ לחזור עמ״א ועסי׳ תק״ן ס״ח אות י׳ וצ״ע אם שח בין שברים לתרועה בתשר״ת י״ל הוי הפסק אף לצורך דספק שמא שברים ותרועה כאחת הוי תרועת וע׳ סעיף ד׳ שם:

בענין התקיעות עמ״א ועא״ר אות ח׳ יע״ש. ועסי׳ קס״ו אות י״ט:

אחר לתקוע עמ״א יש מקומות שתוקעין הסדרים על מקומם ויש עולין על הבימה אבל תקיעות מיושב עולין על הבימה:

שראוי עמ״א בא״ר אות א׳ אהבת איתן אדוננו להפסיק בין איתן דקאי על אברהם ובין אדונינו דקאי על הקב״ה וי״א אדונינו קאי על אברהם. ואתה הוא מלך ו׳ במקום אבל מי ירום ומי ישפל אין להפך הנוסחא יע״ש: