ויה״כ עמ״א ומשמע שאם א״י כולם לא יאמר אף מלכיות וצ״ע אמאי לא יאמר ג׳ ראשונות ואחרונות וקדושת היום באמצע דהא הטור בשם הרי״ץ גיאות בתקכ״א שהציבור מתפללין רק שבע ואף דלא קיי״ל כן מ״מ כשא״י כו׳ ואפשר אה״נ רק לא יאמר עשרה פסוקים וצ״ע:

מעכבות עמ״א ועא״ר אות ב׳ והביא דברי רש״י והר״ן דתעניות כו׳:

עושה עמ״א ועט״ז אות {א} וצ״ע אם יברך או לאו עסי׳ ס״ז ולרב האי מ״ה יוצא ומיהו בסי׳ תק״צ בס״ב משמע דספק גמור הוא כהר״י ז״ל גם אם תקע ב׳ סדרים בלא ברכה צ״ע אם יברך על השלישי וע׳ הל׳ חנוכה בנר חנוכה וצ״ע:

ואם ע׳ מ״א עשה כלומר ואם במקום שאם מקשה דילמא סדרן אין מעכב הקדים תש״ת לתשר״ת וכדומה: