יש עמ״א ועא״ר א׳ ומשמע לכאורה שם דאסור בכל חומרות יוה״כ אבל המ״א מסיק דמותר בכל לבד אכילה ושתייה קודם שיבדיל על הכוס עסי׳ רצ״ט ורע״א:

על הבשמים עמ״א ועט״ז ב׳ וע׳ עט״ז וכן נוהגין כשחל בשבת. ואומרים ויתן לך וא״א ויהי נועם ואתה קדוש שסוכות חל באמצע השבוע ע׳ לבוש:

ואין עמ״א דבעי אור שדלק ביוה״כ בהיתר ובדיל מיניה ועתה נהנה ממנו עט״ז:

מעומד עמ״א וע׳ אות ז׳ דאם יש נר בית הכנסת לחוד ויש נר אחר שהודלק מהאור שהוציא מאבנים במוצאי יוה״כ עדיף טפי נר אחר כדיעה זו:

שכמ״ש עמ״א וגם על הר״ב לכאורה קשה ע׳ אות ז׳ ועסי׳ רצ״ט מ״ש:

נר עמ״א שהודלק מבע״י בהיתר ודלק ביוה״כ ולא נהנה ממנה עד עתה מברך עליו:

שאין עמ״א ועסי׳ רצ״ח סי״א:

של ע׳ מ״א עשה כלומר דהוא כפל ומלת לחוד מיותר כו׳ ועיין אות ג׳: