ז׳ על ז׳ עמ״א העלה דבעי מרובע ז׳ על ז׳ כבס״ב עגולה לרבע בתוכה ריבוע זעז״ט וצריך חוט המקיף העיגול כ״ט טפחים וב׳ חומשים כמ״ש הב״י ובט״ז באורך (ט״ס בקצת דפוסים עשרים טפחים וב׳ חומשים וצ״ל עשרים ותשעה וב׳ חומשים) ואי״ה בט״ז יבואר. ואמנם לא זכיתי להבין דברי קדשו בכאן מ״ש ברש״י אם כוונתו לדף ב׳ ע״כ ד״ה ראשו ורובו בגי׳ שלפנינו שם לפיכך הוצרך לומר ראשו ורובו היינו דקיי״ל לימא בחזקת אותו ושלחנו במקום הראש שם גופו כמו שאנו יוצאים זקופים אלא דהם שכבו במטות הוצרך לומר ראשו ורובו אבל הטעם זעז״ט כרא״ש דגברא באמתא יתיב ושולחן טפח על טפח בירושלמי (עלה דמשנה פ״ב יע״ש) ועיין ב״י ולבוש. ואם נאמר דדי בשש על שבע מה״\ט אבל לראשונים שהיו שוכבים במטות מוטין על צידיהן צריך שבע לראשו ורובו וטפח ברוחב לשולחן וע׳ פני יהושע בחידושיו לסוכה ב׳ ב׳ יע״ש צ״ע דאורך אדם ג׳ אמות לבד הראש ואם נדחוק גם בזה איך כתב המ״א עכשיו היה די בשש על שש שש על שבע י״ל באופן שדבריו בכאן נעלמו ממני כוונתו ואם נגיה שש על שבע אכתי ברש״י אין כוונה כן ואולי במקום אחר פירש״י ז״ל כן. ומ״ש בשם הר״ן ז״ל בריש סוכה ובפ״ב וי״ל דכל שאין שיעור זעז״ט מ״ה פסולה הלמ״מ אבל בגדולה ושולחן בבית ואוכל משם ומדרבנן פסולה כדבעינן למימר לקמן אי״ה בסעיף ד׳ וא״כ מיעטה בקרומים נאים מן הצד בציר מזעז״ט נמי מדרבנן פסולה ומ״ה כשירה כה״ג. ואני העני מסופק אם יש לו סוכה קיטוניות וא׳ מהן כשירה מ״ה ומדרבנן פסולה כדלעיל בכמה גווני והוא יושב בסוכה כשרה ושולחנו בתוך הפסולה אם יי״ח דהוי גזירה לגזירה או דילמא דאסור דגזירה קרובה היא וצ״ע כעת. מ״ש בקרן ול״ד לפסל מסוכה דלאו דירה כלל. עט״ז ב׳ בזה:

מי ע׳ מ״א עב״י פ״י סוכה גדולה שיעור סוכה (זעז״ט) קטנה שאין בה שיעור סוכה וכמש״ל דבאין שיעור זעז״ט מ״ה פסולה לב״ש וביש שיעור סוכה ושולחן בבית לב״ש מדרבנן פסולה שמא יישן ולא יי״ח כלל כאלו לא אכל מ״ה כלל בסוכה עתוס׳ ריש סוכה וברכות י״א ובפתיחה כוללת כתבנו מזה בעה״ש ולפ״ז אם בליל ראשון אכל בסוכה כזו ושולחן בביתו צריך לברך זמן בשני על סוכה דמ״ה לא יצא כל שאפשר לעשות כהוגן ועבר על דברי חז״ל כאמור וא״כ מדרבנן לא יי״ח נמי ראוי לברך זמן בשני כאמור (ולומר לענין להוציא אחרים חד דרבנן תרי דרבנן דכל הברכות דרבנן ע׳ סי׳ קפ״א דרך דחוק ורחוק) מ״ש המ״א דמקצת שולחן בסוכה רשאי וע׳ ירושלמי מ״ש לא סוף דבר שולחנו אלא כדי שולחנו יראה לי לפרש דאשיעור סוכה קאי כלומר דשיעור סוכה ראשו ורובו ושלחנו בקטנה מ״ה היינו ל״ד שולחן גדול שיש לו בביתו כל השנה רק אי מחזקת הסוכה רק כדי טפח שולחן וא״נ אין לו כלל שולחן בסוכה ולא בבית רק אוכל פת בידו כעני יי״ח וע׳ בהגאון המפרש פי׳ בע״א וצ״ע. ומ״ש במשנה ראשו ורובו היינו שיעור קטנה שא״י יי״ח מ״ה כאמור. מי שיש לו סוכה בשדה סמוך לביתו כמו בכפרים ובשבת אסור להוציא מרה״י לסוכה דרך רה״ר פשיטא דאסור ולומר ד״א עתה כרמלית חלילה לומר כן ובה׳ שבת זה לסניף אפי׳ כרמלית גמור שיש הפסק קרפף וכדומה ואפ״ה לא התירו איסור דרבנן בסוכה כמו עולין באילן ואף בליל א׳ כשופר וכמש״ל ועסי׳ תר״ל במ״א ט׳ התם לטלטל בתוך הסוכה אוקמי׳ אד״ת משא״כ מבית לסוכה ובעידנא אסור כל מילי דרבנן ומסוכה לסוכה בלא ע״ח בשבת נ״ל. וע״י עכו״ם מותר: