לצל עמ״א רש״י סוכה ח׳ ד״ה אר״ח וד״ה פנימית (שם בסוכת יוצרים) דלא מינכרא מילתא שדר כל השנה ודף י״ד ביתו פסול עסי׳ תרכ״ז ודף י״ב בחוטט בגדיש פי׳ המ״א ז״ל דרש״י מודה להר״ן דכל שסיכך בענפים ועלין לשם דירה מ״ה פסולה והר״ן מודה לרש״י כל שעשה לצניעות להשתמש שם לפעמים שלא יראו אותו פסולה מ״ה דסוכה לשם צל להגין מחורב הוא דמקקבא סוכה וכ״פ רש״י והר״ן בסוכת יוצרים פנימית לרש״י סובר דלצל עשויה ולא לדירה ואפ״ה כיון דממילא דר בה עפ״י הרוב בפנימית (ומסתמא יש לו ג״כ בית ממש כל השנה) לא מינכרא ומדרבנן א״י י״ח ולהר״ן בפנימית מ״ה א״י י״ח דסיכך לשום דירה וביתו מ״ה פסול אף בענפים ועלים והב״ח כתב המחלוקת באופן אחר יע״ש. ובתרל״ו כ׳ המחבר פירש״י אין ניכר משמע מדרבנן ועסי׳ תרכ״ט במ״א כ״ב אם שכח להגביה הסכך בי״ט ושבת באין סוכה אחרת יושב בה שכל פסולי דרבנן מטעם גזירה. והמחבר השמיט לצניעות וכתב לשון הר״מ ז״ל פ״ה ה״ט ושינה וכתב לפיכך וע׳ ל׳ הטור, ובר״מ ז״ל שם וכן החוטט וצ״ע והלבוש כתב שתיהן ואי״ה בט״ז יבואר עוד:

וחטט ע׳ מ״א ב״י בשם הר״ן איכא מאן דשרי ובש״ע סתם כן דל״ת מלמעלה שקיל לסכך דמעיקרא קמ״ל דשרי דקליש ליה לסכך והכל סככה הוא ומעשה בדפנות כשר תולמ״ה בחקק כו׳. וערש״י י״ו א׳ הגי׳ לפנינו מלמטה למעלה היינו כיש מכשירין וגי׳ מלמעלה למטה י״ל פסול בשחוטט למעלה ולדידן בחקק להשלימה ליו״ד ה״ה נוטל סכך מתחתיו כשר כדאמרן וחלל טפח בעינן. וכ״ג דאמר ר״ה לר״פ ורמי ליה מרפא ולא משני מלמעלה ומלמטה ואי״ה בט״ז יבואר עוד:

אינה ע׳ מ״א כבסי׳ תרל״ג אות ה׳ התם גבוה מך׳ לאו סכך פסול הוא כרבינו תם הלכך פסול הוא אף באין דופן ממשכה בהדה משא״כ כאן סכך פסול הוא תולמ״ה ובטור בשם אבי העזרי דלא ממשכה דופן בהדה צ״ע דסכך פסול הוא ודפנות יש וצ״ל דלא ממשכה דופן כבסי׳ תרל״א ס״ז כלומר התם סכך כשר ודפנות רק הרבותא דה״א דופן כמאן דליתא דמי יע״ש משא״כ כאן והלבוש העתיק דלא ממשכה דופן והמ״א השמיטו דעיקר דכאן סכך פסול:

ואנן עמ״א לבוש פוסל בסי׳ תרכ״ו ס״א וע׳ א״ז וא״ר והב״ח כתב מסוכה י״ו המשלשל דפנות וי״ל שם וברש״י אצ״ל סכך וסמוך לקרקע לכאורה אצ״ל ממש קמ״ל דכשר וסמוך לקרקע כו׳ ומשהו סגי כדמסיק פ״ב: