סחף עמ״א ומשמע מיד צ״ה ידליק כי השיעור הוא מ״צה עד רגל משוק ח״ש ולא נתנה תורה למלאכי השרת ומ״מ מה שאפשר להקדים ידליק מיד וא״כ צ״ע מי שנוהג תמיד להתפלל מעריב בזמנו אחר צ״ה איך יעשה בנ״ח כ״א ימתין זמן מה אחר צ״ה רבע שעה תו אין בו ליתן כשיעור שמן דלחד תירוצא אחר רגל משוק אין להדליק ושמא ב׳ תירוצים אמת לדינא נמצא מחויב מיד בצ״ה להדליק וליתן בו שיעור שמן ח״ש וצ״ע בזה: ומשמע ביה״ש אין להדליק ואין ספק דרבנן לקולא ועסי׳ תפ״ט ומשמע דאם הדליק בעוד יום גדול אע״ג דעדיין לאו זמנה אין משתמשין לאורה ומיהו קודם פלג המנחה צריך לכבותה ולהדליקה אחר פלג המנחה ובע״ש ג״כ אחר פלג המנחה כבסי׳ תרע״ט עמ״א. וצריך שיתן שמן כשיעור שידלק מצ״ה ח״ש וכמ״ש המחבר והובא בב״י בשם מהר״י אבוהב ז״ל ובד״מ יע״ש ובאר הגולה כתב גמרא לתי׳ בתרא וצ״ע שזה מהר״י אבוהב. והנה בע״ש אם לא נתן רק שיעור ח״ש מצומצם ולא ידליק בלילה ח״ש י״ל דיצא דהא אם כבתה ע״ש קודם הלילה אין זקוק לה משא״כ בחול כה״ג עסי׳ תרע״ג בט״ז אות ט׳ ומיהו כיון דהדלקה מצוה א״כ ודאי מפלג בשעת הדחק הוי זמנה א״כ י״ל דיעבד כשנתן שיעור שמן ח״ש לבד די ואין חוזר ומברך עכ״פ וצ״ע ועסי׳ תרע״ג ותרע״ט ואי״ה שם יבואר עוד:

הלכך עמ״א ועפר״ח האידנא היכרא לבני הבית בפנים לעולם צריך שיעור ח״ש וכן המנהג ועמ״א אות ג׳. עסי׳ תרע״ג במ״א י״ב אם העמיד במקום שיכבה הרוח כו׳ יע״ש:

כזה עמ״א וראוי ליתן שיעור שמן בריוח שיהיה דולק שיעור ח״ש בלילה מצ״ה עד רגל משוק ואף מדליק אחר רגל משוק נמי יתן כשיעור ח״ש עמ״ש באות ב׳. כתב הב״י בשם א״ח מי שבירך והדליק נר א׳ בליל ב׳ ידליק אח״כ עוד נר ולא יברך כי הברכה שעשה תחלה היה דעתו על כולן וכ״כ הלבוש ז״ל ומשמע דאם לא היה דעתו לכך ונזדמן אח״כ עוד נר חוזר ומברך ועא״ר ז׳ וצ״ע דמדינא אין מצוה רק נר אחד רק הידור כבסי׳ תרע״א ועסי׳ תל״א ט״ז באות ג׳ שח באמצע הבדיקה והחילוק בין שח בין תפלה ש״י לש״ר ושם כתבנו מזה. ומיהו לכתחלה ודאי יברך הברכות קודם שידליק נר ראשון וידליק כל הנרות ואח״כ יאמר הנרות הללו לאחר גמר הדלקתן דלמה יפסיק בין ברכה למצוה לכתחלה אבל בתרע״ו בט״ז ומ״א ג״ה בשם רש״ל אומר הנרות אחר הראשון מהוא עיקר וצ״ע. ועיין בה׳ ר״ח אי מברכין על מנהגא ואי״ה בתרע״ו יבואר מזה:

יכול עמ״א דמהרש״ל חולק אמ״ש הרא״ש והמחבר דבעודו דולק אסור להשתמש לאורה מהרואה יאמר כו׳ עט״ז מזה. ועא״ר ב׳ אם נתערב בכה״ג מותר לבטלו יע״ש ועסי׳ תרע״ז במ״א י״ב ואי״ה שם יבואר:

א״צ ליזהר עמ״א ועסי׳ תרע״א במ״א י״ד ולבוש כאן קשה קצת ובא״ר א׳ בשם שכ״ג דיחיד ידליק אחר מעריב וחזר ממ״ש בכ״ג יע״ש:

כל עמ״א ס״ס הוי שמא הלכה כתי׳ בתרא ושמא רק למצוה ובמ״א כתבנו אי מברך בס״ס ועלח״מ בה׳ ברכות פ״ד ה״ז בירך על הפרפרת יע״ש. ונראה מי שאין לו שמן כשיעור ח״ש ידליק בלא ברכה כי ספק הוי תי׳ א׳ וב׳ עסי׳ תרע״א במ״א א׳. כתב ע״ש בשם מ״מ שעוה מעובדי עכו״ם אין ליקח. עסי׳ קנ״ד במ״א אות י״ט רך׳ מאוס אסור לנ״ח. וחולה שאין בו סכנה י״ל מותר לשמש לנ״ח התירו דרבנן ועסי׳ קנ״ג ס״א אתנן לנ״ח מותר: