נר חנוכה עמ״א ועסי׳ רס״ג במ״א ב׳ ומשמע לכאורה אע״ג דראוי ב׳ נרות לשבת די בנר אחד על השולחן שאוכל והשאר לנ״ח וליהוי מן המהדדין וצ״ע קצת:

שלום עמ״א עסי׳ תרע״ג במ״א ב׳ וכאן כתב בדרך אפשר ועסי׳ תרע״א במ״א ה׳ ועא״ר ב׳ חולק בזה וכ״מ מסתימת המחבר והר״ב דבזה״ז נמי נר שבת קודם ובפר״ח כאן ותרע״ג דלא הוי היכרא לנ״ח יע״ש והמ״א סובר דמש״ה מ״מ יש להדליק נ״ח דהא בחול כה״ג מי שאין לו שום נר כ״א נר חנוכה ודאי דמדליק אותו ולא אמרינן דלא הוי היכרא ואי דמדליק סמוך לפתח ובמנורה יש היכרא ה״ה בשבת יעשה כםן ולא יניח על שולחנו כ״א סמוך לפתח ולא ישבו בחשך וצ״ע:

יקנה עמ״א נר א׳ כי עיקר המצוה רק נר א, והמותר למהדרין יין קידוש מצוה מד״ס עדיף. ושני ב״ב הדרים בחדר א׳ ולא׳ אין לו נ״ח וקידוש היום אם ישאל מחבירו שיקנה לו חלק מה בשמן ופתילה בחנם יקנה יין קידוש עסי׳ תרע״ז במ״א א׳ ובשו״ת הרשב״א ז״ל תקמ״ב וי״א דדי בשיתוף כ״ש ואפשר כל שיש לחלק אף שאין כ״א כשיעור חצי שעה לשניהם סגי וצ״ע. ושם משמע בני ביתו היינו אשתו ובניו הסמוכים על שולחנו אפי׳ גדולים מדינא די בנר א׳ הא איש אחר שאין בכלל ביתו ולא עבדו העברי אע״פ שאוכל על שולחנו דין אכסנאי יש לו ומדינא צריך שיתוף או יקנה לו במתנה חלק בשמן ופתילות ומשמע לכאורה דוקא שמן ופתילה דוקא לא שמן לחוד או פתילה לחוד וצ״ע:

ודע ה״ה נשים נ״ח עדיף מק״ה על היין ונר א׳ סגי והמותר לק״ה ברכות ך׳ ב׳ פירש״י ז״ל נשים כו׳ זוכרהו על היין ומ״ש בשמירה בדר״י אע״ג דכתיב ובתך זה להזהיר שלא יעשה הקטן ע״ד גדול אביו ערא״ם ז״ל פ׳ יתרו ובס׳ המגיד כתבנו בו. ועסי׳ רצ״א ורצ״ו במ״א י״א לענין הבדלה יע״ש: