תתפרך עמ״א כ״מ הר״מ פ״ג מק״ש ה״ז לפירוכין ואין לה ריח רע שאל״כ אסור יע״ש ועמ״ש באות ב׳ אי״ה:

וי״א עמ״א אבל הפרישה פירש לא לענין לבדוק אלא מ״ד בזריקה א״צ כקמח ולמ״ד בגלילה צריך שיהא נפרך כקמח וספק תורה לחומרא. וצואה קרושה יראה להחמיר וספק תורה הוא ועא״ר ועוד צואה מאדם אפי׳ אי! לה ריח כלל אסור מ״ה. ומיהו צואה תחת מים קרושים אפשר דהוי כיסוי אע״ג דמים לא מהני כמ״ש בע״ו ט׳ ופ״ז ס״א גליד וכפור י״ל דהוי בכלל וכסית וכעששית דמי בתר השתא אזלינן כמו בפ״ג דטהרות במשקה הקרוש. וער״מ הלכות ט״א ואין להאריך:

בטופח עמ״א והלכה כי״א אלו עט״ז אות א׳: