צריך עמ״א דהוי הכון דדרכם בכך וכ״ש דיעבד יצא אף מי שדרכו באיזור:

מכנסיים עמ״א ר״ס ע״ד ר״י בעי יע״ש. ועב״ח מה שנתקשה בדברי הרא״ש בשבת י׳ ע״א ובחידושי כתבנו מזה לדידן לבו רואה ערוה אסור בהכרח שהיה להם מכנסים ואפ״ה צריך אזור וא״כ איסורא איכא לכתחלה בלא איזור וי״ל דאם בגדיו מונחים על בטנו ממש מברך בהמ״ז והמוציא ולתפלה בעינן איזור ולא סמכינן אבגדיו מונחים על בטנו וא״כ לדידן שיש מכנסיים עם איזור על בגדיו רק מצוה בעלמא. ועיינתי ברא״ש כתב ולהם היה כיס מיוחד למדת האבר ובתוס׳ שם לא נזכר זה והנה תיקן זה הרא״ש כיון דהיה להם כיס ודאי אין לבו רואה ערוה ג״כ ומ״מ לתפלה חשו לזה שלא יהא לבו רואה הכיס ג״כ וא״ש. והר״מ בפ״ה ה״ח לא זכר מאיזור ואפשר סובר כן כי להם לא היה מכנסיים ובגדים על לבן או תי׳ הב׳ ולדידן דיש מכנסיים אפי׳ מצוה ליכא ועיין פ״ד ה״ז זה שסיים ולכתחלה לא יעשה יותר (עיין פרישה) ויש לדחוק ולומר ולכתחלה לא יעשה שיכסה לבו לחוד בלא איזור ודוחק:

בגילוי עמ״א ולעיל בסי׳ ב׳ כתבנו במ״א וט״ז מזה די״ל דאסור לילך ד״א והזכרה או בבית הכנסת אפי׳ פחות מד״א אסור. והא דקורא במים היינו בכיסה ראשו עפר״ח ולהניח תפילין ש״ר יזהר בשעת הברכה שלא יהא ראש מגולה גם לא יגע בידו בשערות ראשו דבעי נטילה עמ״ש בה׳ תפילין מזה. עמ״ש בסי׳ קס״ב במ״א י״ד ואי״ה בקפ״ג ט״ז א׳ יבואר:

הנחת עמ״א וע׳ סי׳ ע״ד ה״ב ועא״ר ד׳ בשעת הדחק אפשר להקל בברכות במניח ידו על ראשו ופרו״ק משערות מפני מראית העין יש לאסור ע״ת סי׳ ב׳ והיינו אף אותן שתפורין מבגד מתחתיו יש מראית עין יאמרו שערותיו הם:

לא יעמוד עמ״א אפשר מנעלים ארוכים שקורין שטיוו״ל וכללא דמילתא אם דרך לעמוד בפני הגדולים כך רשאי. ומ״ש בבתי שוקים כו׳ והענטשי״ך ומהר״י פול״ק קרא עליהם א״ת רגל גאוה ויד רשעים אל תנדני עב״ח מזה: