שעה עמ״א בר״מ פ״ד הט״ז ובטור ישהה מעט כמ״ש הכ״מ ולח״מ שם לחסידים שעה ולנו די מעט ושם משמע שישב מעט ובע״ץ אשרי יושבי ביתך והדר יהללוך אך צדיקים יודו לשמך ואח״כ ישבו ישרים כו׳ יע״ש ומיהו אנו מתפללין וקורין פסוקי דזמרה מקודם (שיעור פסוקי דזמרה ח״ש) ואח״כ ברכות וק״ש ושוהה מעט קודם שיתחיל פסוקי דזמרה הוי קרוב לשעה כמו חסידים ובסי׳ צ׳ סעיף כ׳ י״מ ישהה שיעור שני פתחים וזהו השיעור לדידן ומיהו אף דצריך ליכנוס ג״כ שיעור ב׳ פתחים (נכון לחוש לכל הפירושים) כ״ז שהולך אין די רק בבואו למקומו המיוחד צריך לשהות שם טעם כאמור:

כדי עמ״א ודאי למי שיוכל טוב להתפלל מתוך הסידור שלא להבליע נקודה אחת ובמנחה אין שוהין שעה ממש רק אומרים אשרי קודם וביש מקומות פ׳ התמיד:

מ״ש המחבר מתוך כובד ראש ולא מתוך שחוק עב״ח מצוה באימה והכנעה אך לא כ״א יכול להכניע עצמו וטוב לב משתה תמיד עכ״פ יעסוק בשמחה של מצוה או הלכה פסוקה:

הלכה פסוקה עמ״א והלכה פסוקה שאין בה עיון ולא מחלוקת עד״מ. עיין תה״ד סי׳ מ״א לילך למרחץ אע״פ שעסק בהלכה ופלפול שרי דיסיח דעתו בהכרח משא״כ בתפלה גם זה טירדא עא״ר:

לעמוד עמ״א ומ״מ אין לבטל תפלת הציבור וכ״ש אם מתירא שיעבור הזמן דרשאי להתפלל עמ״א באות ג׳:

דא״צ עמ״א דאם היה עוסק בצ״צ ועבר הזמן דאין מתפלל מנחה שתים דרישה בי״ד שמ״א וכאן והט״ז שם אות ה׳ חולק ופסק דמתפלל מנחה שתים דהפטור לא מחמת עצמו. ועא״ר כאן באין לו מים אפשר דכ״ע מודים דמתפלל מנחה שתים: