אבל עט״ז עסי׳ ק״א אות ב׳ והוא בב״י שם בשם המרדכי ושם יש עוד טעם דחביבי ויהבי דעתייהו ועב״י ועא״ר כתב להסדיר צריך שיהא שגורה (איך מועיל סידור ובשל ראש חודש יש ס״ס שמא הלכה כטור דא״צ להסדיר משא״כ מועדות. ור״ח חשוון כמועדות דמי עב״ח. ודע יעלה ויבוא נמי צריך להסדיר או מתוך הסידור וכן חנוכה ופורים בימי כו׳. ועפר״ח כתב שנוהגין תפלה ראשונה מתוך הסידור ואח״כ די בכך יע״ש. והוי יודע דבר״מ פ״ד מה״ת הי״ט תפלת מוסף ראש חודש משמע הא יעלה ויבוא ובימי לא דחשו אברכה שלימה שמא טע״ה בה (לא מתוך שיהא שגורה כו׳) אעפ״י המשנה קצת יצא מ״מ לכתחלה לא משא״כ יעלה ויבוא וכדומה אבל מב״ח ופר״ח מבואר דה״ה חנוכה ופורים יע״ש בקצת דפוסי ש״ע (בד״א) ר״ה היינו ראש השנה וכן הוא בדפוס פרי חדש ומוכח שם גי׳ שציין ותפלת ראש חודש נמי אלמא בש״ע ר״ה ראש השנה והיינו כרי״ף ורא״ש עב״י (והטור דנקיט רא״ש ל״ד עיין ב״ח) וזה אפשר דעת ע״ת עא״ר ואמנם בכ״מ וב״י משמע דעתו דהם מודים להר״מ ז״ל וכ״ה בלבוש ראש חודש ובנ״ץ יע״ש בזה ומ״מ גם הט״ז כתב פי׳ המלות הקשים צריך להסדיר: