פטורים עט׳ז הציון ראוי אח״כ מלוין כו׳ כפירש״י ריש מ״ש והשמיט טעם הרר״י דפטורים משמע אפי׳ יעבור זמן תפלה כפירש״י שם ויתפלל מהלך וכמ״ש המ״א א׳ ועסי׳ צ״ד בט״ז ה׳. ואם עבר זמן התפלה באנו למחלוקת הט״ז ופרישה בי״ד שמ״א ועמ״א סי׳ צ״ג ה׳ מזה:

שלא עט״ז העמיס בהמחבר שסובר תפלה דרבכן דלא כר״מ ומ״ע שייך לקרות ד״ס ג״כ כמו הלל וכדומה דהוי מ״ע מד״ס. והנה ודאי למ״ד דרבנן ומדרבנן הוי שהז״ג דקביעי עידנא אלא דמ״מ הוי שלא הז״ג דאמר רבי יוחנן הלואי שיתפלל כל היום וגם יש לה תשלומין וע׳ לבוש מזה ועא״ר אות ב׳ בשם מי״ט וזה דעת הע״ץ אות ב״ג דתפלה דרבנן ואפ״ה היה מד״ס שלא הז״ג יע״ש. ומ״מ מ״ש מתוס׳ ברכות כ׳ ב׳ ד״ה ובתפלה שם כתבו דשייך לקרותה מצות עשה שלא הז״ג יע״ש. אבל הר״מ ז״ל סובר תפלה ד״ת ומש״ה נשים חייבות דמ״ה שלא הז״ג וכמ״ש בפ״א מה״ת הא״ב. ומ״ש רש״י גורס דרחמי תוס׳ ג״כ גורסים כן ור״מ אין גורס כן ולהמחבר ורי״ף נמי אין גורסים דרחמי רק מטעם הלואי שיתפלל כל היום עיין הרר״י ברי״ף ועמ״ש במ״א אות ב׳ מזה:

אם לא התפלל מעל״ע ונזכר ביה״ש לכאורה במחלוקת שנוי דומיא דלולב יום א׳ וב׳ וז״א דמנחה ביה״ש נמי כבסי׳ רל״ג ס״א ודי בפ״א והבן עמ״א אי״ה בזה: