דהיינו עט״ז עב״י וכ״כ הרא״ש שבת י״א א׳ ומ״ש הרא״ש קשקושי ואברורי שאין משמשין על גגותיהם קשיא לי דאפי׳ בתוכן כל שאין משמשין בה״ס לית לן בה ובחידושינו הארכנו בזה. וגג דנקיט בגמרא לרבותא שהיו ראוין לתשמיש אפילו הגג אסור אבל קשקושי ואברורי אפי׳ הבתים עצמן גבוהים לית לן בה:

וסדר עט״ז הביא דברי הלבוש ועכשיו עושים מקומות אצל הבימה שקורין אלמימר״א ופני היושב להיכל ואחוריו לבימה ואף שאחוריו לס״ת מ״מ רשות אחרת היא הבימה ומ״מ לטעם הב׳ דנראה כמשתחוה לו המברך דהיינו שנוהגין לכרוע בברכת התורה עמ״א קל״ט אות ו׳ א״כ אין נכון זה וי״ל כשאחוריו לבימה אין נראה כמשתחווה לו. ואע״ג דאחורי רבו י״א עסי׳ צ׳ בב״י בשם תוס׳ אפשר לא קיי״ל כה״ך טעמא או שאני רבו. וע׳ י״ד רפ״ב בט״ז א׳ רבנים בדרשה אחוריהם להיכל דס״ת ברשות אחרת לפי שעה שאני אבל בקביעות גנאי שיהא אחוריו להיכל:

דע שמ״ש המחבר בס״א כופין זא״ז לבנות בהכ״נ דוקא כשיש עשרה מנין כמ״ש הלבוש והוא מר״מ פי״א מה׳ תפלה ה״א ומשמע ה״ה תנ״ך דוקא כה״ג שיש מנין הא בפחות לא והטעם דתנ״ך להפטרה בעינן ופחות מעשרה ליכא קריאה והפטורה בציבור ועמ״א אות א׳ משמע אפי׳ פחות מי׳ קונין ספרים וצ״ע: