שלא עט״ז וראוי לחתוך צפרנים בכל ע״ש עיין א״ר א׳ ובלבוש. וחציצה דפוסלת בנט״י דמטהרת בנטילה בעינן דומיא דטבילה עיין לבוש ואף לרש״י שבת י״ד ידים שניות מפני שעסקניות ונגעו במקום מיאוס וא״כ אם יש רטיה על מקצת לא נגע שם מ״מ כיון דעשאום שניות בעינן טהרה בלי חציצה וחולין משום סרך תרומה הוא:

אם נטל ידיו אח״כ נמצא עליו דבר חוצץ אע״ג בטבילה צריכה טבילה אחרת עי״ד קצ״ט סעיף יו״ד כאן בנט״י ספיקו לקולא ומיהו לכתחלה ודאי ראוי שיעיין קודם נטילה אם אין שם דבר חוצץ. ואפילו נמצא אח״כ על רוב היד חולין להקל:

ורטיה עט״ז עמ״א קס״ב אות י״ח בשם הב״ח ול״ח תי׳ דלקמן באין מקפיד וכאן במקפיד ויש נ״מ טובא באם הרטיה על רוב היד לל״ח חוצץ באין מקפיד עמ״א אות ג׳ ולב״ח אין חוצץ דהוי כמי שנקטעה ידו במקום הרטיה שנוטל מה שנשאר ולא הוי נטילה לחצאין עיין טור קס״ב ולשמא יסיר לא חיישינן דכאיב ליה עוד תי׳ הט״ז דכאן מיירי במי שאין נזהר שלא יגיעו המים על הרטיה דיחזרו המים ויטהרו היד אם אין שופך רביעית בב״א כבסי׳ קס״ב שם וע״כ אם מיעוט המקפיד לא בטל לגבי היד הא במיעוט שאין מקפיד ברטיה אף המים שע״ג הרטיה מיטהרין בשניים דבטלה הרטיה וכאלו מהיד היא הואיל ודבוק ביד עמ״א ד׳ ואי״ה בקס״ב סעיף ט׳ אבאר עוד:

ומש״ה עט״ז ביד שם דסומכין על ר״ת דוקא טיט היוצרים שדבוק הרבה הא שאר טיט אין חוצץ יע״ש:

אבל עט״ז ומ״א י״א ומ״מ א״א ליזהר שלא יבואו המים ואין מטהרין עיין אות ב׳ וכאן ל״ש דבטל ע״ג היד דלא מבטל ליה לטבעת:

הקנה עט״ז ועב״ח בתפילין נקרא זרוע גובה היד וכאן קורא זרוע קודא המרפ״ק:

וראוי עט״ז ועא״ר כתב הרוצה להחמיר בספק פלוגתא רשאי יע״ש: