אפילו עט״ז כל לצורך מותר להפסיד אוכלין דליכא ביזוי עמ״א א׳. עסי׳ קפ״א ס״ט. ועסי׳ ק״ס סי״ב לנט׳י ביין יש מתירין והיינו באין לו מים דאל״כ יש ביזוי והפסד. מ״ש המחבר אין מניחין עליו בשר חי ב׳ טעמים דממאיס או שצריך הדחה משום דם ואפילו בשר צלי במוהל אסור דממאיס:

ואין עט״ז וכ״כ מ״א א׳ ונראה דפת דוקא לסמוך הקערה שרי דצורך אכילה אי אין ממאיס אבל לעשות בו מלאכה שא״צ אכילה לסמוך איזה דבר אע״ג דלא ממאיס אסור בפ״ת דוקא דהוי כמו זריקה לתי׳ התוס׳ שהביא הב״י ומיהו לכסות הכלי בו שרי וכדומה דמה לי שמונח כאן או במקום אחר ולכסות הכלי בספרים נראה דאסור ועסי׳ קנ״ד במ״א י״ד תיבה כחלון כו׳ ספר שאני דמוכח דמניחו כאן לכסותו והטורי זהב אוסר שם ספר תחת ספר לכסות יש לומר כ״ע מודים דאסור לעשות כן. וצ״ע. והנה שמואל אמר עושה כ״ל צרכיו בפת ברכות נו״ן ב׳ והעתיקו הטור ובש״ע השמיט מלת כל לשיטתיה דלזרוק אפי׳ אין ממאיס אסור דביזוי שלא לצורך אכילה אסור ודוקא לסמוך עליו אם כן לית הלכתא בהא כשמואל וז״ש כמאן אזלא הא דשמואל כר״א ואין להאריך:

קופה עט״ז בשל עץ ומכוסה מותר ובספרים בתוכה דעת הב״ח דשרי וט״ז אוסר בי״ד רפ״ב אות ד׳ אא״כ מחברו לכותל במסמרים ודעתו שם אפילו גדולה מחזקת מ״ם סאה אסור (עמ״א סימן ר״מ אות י״ט יע״ש ועמ״ש בסי׳ מ״ם בתפילין כלי בתוך כלי יע״ש) וא״ר כאן בשם נה״ך מתיר לישב על תיבה של עץ ומכוסה ואין בידי כעת נה״ק ואם יש בו ס״ת יראה דאסור ואי״ה יבואר. שוב ראיתי בכ״ש עירובין למ״ד סיים דארגז קטן ואין כליין שרי או שיש ד״א עמו ובס״ת אסור ולישן אסור על תיבה שיש ספרים ומ״ס סאה יש לומר דשרי ואי״ה יבואר בר״מ: