ואין עט״ז התוספות ברכות מ״א ב׳ ד״ה אי הכי דקידוש וברכת אירוסין וי״א הבדלה ואף יין שפסול לקידוש כבסי׳ רע״ב ס״א ראוי הוא לברך פה״ג ולא פלוג חז״ל וע״ש בתוספות עוד טעמים י״א דנשתנה לעלויא ומברכין פה״ג וקשה דייסא נמי נשתנה מפה״א במ״מ ולמה פטר להו פת ובחידושינו כתבנו מזה עמ״ש במ״א ט׳:

אפי׳ עט״ז בד״מ אות ד׳ צידד בזה לפי מה שכתב הטור ברי״ג דבזה״ז ג״כ יש קבע לשתייה א״כ הוי כסעודה ואפי׳ לא היו המשקין לפניו כשבירך על היין אין צריך ברכה על המשקין ברכה ראשונה ואחרונה אפילו שלא בסעודה ועמ״א ר״ח אות כ״ד ואי״ה שם יבואר:

אלא עט״ז ברכות נ״א ב׳ במשנה ונ״ב א׳ והב״ח כתב דלרבותא דב״ש אפילו מטי זמן בהמ״ז אפ״ה מברך על הגפן תחלה ומ״מ רש״י חולק במ״ש בגמרא תוך המזון לא בא דמשמע הא בא תוך המזון אף לב״ה מברך וא״צ להניח לאחר המזון והט״ז כתב דלרש״י נמי לב״ה כן הוא ודוקא לב״ש דאין בהמ״ז טעון כוס בהכרח רק למצוה בעלמא מש״ה תוך המזון לב״ש מברך ושותהו ולאחר המזון מברך וטעים ומניחו לבהמ״ז הואיל ומטי זמן בהמ״ז משא״כ לב״ה אף תוך סעודה כן יע״ש בגמרא והבין. ועמ״ש אי״ה במ״א אות ב׳ מזה. שוב ראיתי שי״ל דמה שכתב רש״י ותוך המזון לא ב״א להם ולא פי׳ ולא תוך המזון אלא ה״פ דאלו בא תוך המזון והיה להם אף ב״ש מודים דמברך בהמ״ז רק בלא היה להם תוך המזון סובר ב״ש ושבעת זו שתייה כמה שכתב מ״א ב׳ בשם הרשב״א ולאחר המזון רבותא דב״ש כב״ח אף לרש״י אלא ממ״ש רש״י אם רצה לא משמע כן והא דלא אמר דפליגי בזה אי ושבעת שתייה דמ״מ צריך להמתין עכ״פ לערך ששה שעות דלמא יזדמן ליה כוס בהמ״ז עסי׳ קפ״ב ס״א. ויראה דכוס שכר לכ״ע שותהו קודם בהמ״ז עסי׳ קפ״ב סעיף ב׳ בהג״ה בזה ואי״ה בקפ״ב יבואר עוד בזה:

לפני עט״ז יין לפני המזון בא לפתוח המעיים וחשיב לשתות כמו לאחר המזון ובתוך הסעודה רק לשרות עתוס׳ ורא״ש ברכות מ״ב ב׳. וקבע הוא ל״ד דאפילו בחול נמי תוך המזון שותה יין ודוקא לאחר המזון יש חילוק בין שבת וי״ט לחול (עיין בטור) משא״כ תוך המזון אף דהרא״ש לא למדה רק מק״ו כן הוא. ומיהו דוקא כששותה במקום אחד אבל שינוי מקום צריך לברך תוך המזון עיין ברכות מ״ג א׳ תוס׳ ד״ה בא ואי״ה במ״א אות וי״ו ועסי׳ קע״ח. וע׳ ברכות מ״ב תוס׳ ד״ה רב ששת:

של קידוש עט״ז דאין קידוש אלא במקום סעודה שייך לסעודה ופוטר לתוך הסעודה והבדלה אע״ג דל״ש לסעודה פוטר ועב״י ופוסקים דקמ״ל דל״ת דוקא יין קודם המזון דחשוב דבא לפתוח המעיים ולשתות פוטר בתוך הסעודה ולאחר המזון אבל יין קידוש דאין בא לשתות אימא לא קמ״ל דאדרבה דמצוה חשוב יותר וזה כוונת הט״ז ומ״ש לענין ברכה אחרונה עסי׳ רצ״ט לי״א שקודם הנטילה אין פוטר תוך המזון יברך ברכה אחרונה אבל לדידן ספק ברכות להקל ולא יברך ברכה אחרונה על הבדלה ופוטר יין שבתוך הסעודה:

לא עט״ז בכל מידי דנמלך צריך לברך בתחלה ועסי׳ ר״ו ס״ה אי״ה שם יבואר ועסי׳ קע״ז ס״ה:

ומושיטין עט״ז עסי׳ קס״ט בט״ז אות ד׳ אדם חשוב סתמא או ת״ח יע״ש ועמ״א בקס״ט ז׳ בדעתו על הספק אי מהני ומהא דכוס נישואין משמע לכאורה דלא מהני דעתו על הספק ושוב ראיתי בק״ץ אות ז׳ תיקן זה וצ״ע ואי״ה שם יבואר בזה:

ואף יין עט״ז אבל באר הגולה ציין באות נו״ן הרשב״א בשם הראב״ד בשם י״מ עב״י וב״ח דקובע ברכה לעצמו דשתייה ואכילה ב׳ ענינים הם אם כן ה״ה כל המשקים. ולט״ז לטעם א׳ רק במים הספק ה״ה שכר מטטרק״א (או רעטשק״י) יש ספק ועמ״ש אי״ה באות ט׳:

ישב עט״ז ולא הבינותי זה דאפילו נימא דאין בהמ״ז פוטר בנ״ר שלפני המזון מכל מקום אין מחויב לברך מיד בנ״ר וימתין קודם בהמ״ז ויברך בנ״ר במקומו ועוד דכל דבר חוץ מפת אין צריך ברכה במקומו דוקא עסי׳ קע״ח ס״ה ועמ״א כאן אות י״ד דצ״ע אם יברך בנ״ר קודם בהמ״ז. ומה שכתב בשם האר״י ז״ל ט״ס בהכרח דאיך ישתה פחות מרביעית ויברך תחלה וסוף דפחות מרביעית אין צריך ברכה אחרונה וצ״ל ולא בסוף ופ״א שתה רביעית ובירך בנ״ר קודם ואחר כך בסעודה הוצרך לברך תחלה כי בנ״ר הפסיק ועשה כן כי אדם אין שליט ברוח ובירך בנ״ר מיד או בירך בנ״ר קודם בהמ״ז והראו לו ברכה לבטלה דאפשר בהמ״ז פוטר בנ״ר או דלא היה ראוי לברך בנ״ר מיד כ״א קודם בהמ״ז ולא הוי צריך לברך תחלה בתוך הסעודה ויותר י״ל דסובר ג״כ כמ״ש הר״ב בהג״ה וברכה לבטלה בנ״ר כי בהמ״ז פוטרתו וכבעל המאור עמ״א י״ד:

והמנהג עט״ז ובקע״ז אות ד׳ ברכה אחרונה אין צריך יע״ש ועמ״א אות י״א מזה דספק הוא בתוך הסעודה יע״ש:

דלא עט״ז ברכות מ״ג א׳ וע׳ טור משמע אף לכתחלה יצא בלא אמן אלא שבלא״ה מחויב לענות אמן ועסי׳ רי״ג ס״ב ורט״ו ס״ב ולדיעה א׳ לא מהני סברי וי״א דא״י בברכת חבירו עתוס׳ מ״ג ד״ה הואיל וב״י כאן אם כן ראוי שלא לצאת אלא כל א׳ יברך לעצמו לצאת כל הדיעות אבל ודאי המנהג כרמ״א. ע׳ לבוש כתב שאפשר לומר סברי על היין ואח״כ ברשות יע״ש עב״ח סברי מרנן (ורבנן ורבותיי) או סברי מוריי אבל לומר סברי מורניי שאין זה תיבה יע״ש. ע״ א״ר אות ט״ז י״ז י״ח לדיעה א׳ יש לברך בלחש תוך הסעודה שלא יענו אמן. כששותה כוס מברך תחלה ויטעום מעט אחר כך יאמר לחיים וכדומה דכבוד שמים עדיף וי״א שי״ל תחלה לחיים דכ״ה גדול הוא יע״ש ומתעטש יש לומר תחלה ברוכים תהיו ואחר כך לישועתך חדא דנענה תחלה ועוד דהם התחילו יע״ש: