ודוקא עט׳ז הוקשה לו ז״ל מאחר דרבותא דהמחבר שהובא השני בעוד נשאר מראשון אלמא דאי לא נשאר מא׳ והובא אח״כ הב׳ פשיטא דמברך הטוב והא רמ״א כתב דאיפכא הוי רבותא דל״מ אם נשאר כו׳ ובשלמא אי לאו דס״ג הייתי אומר רבותא דהמחבר אע״ג שהיו שתיהן בשעת פה״ג כו׳ ורמ״א כתב רבותא אף ע״ג שלא נשאר משא״כ לפי מה שתירץ הר״ב ההיא דס״א וס״ג ע״כ כתב הט״ז רבותא דהר״ב לענין פה״ג. והמעיין בב״י מבואר דכ״כ לאפוקי דעת ר״י לענין הטוב והמטיב ועא״ר א׳ כ׳ דרבותא דהמחבר דהיו ב׳ יינות בביתו ולא מוכן על השולחן ועמ״א א׳. ודברי הלבוש ס״א וס״ג לא הבינותי׳ דבס״א משמע כשהן שתיהן על השלהן בשעת פה״ג פה״ג קאי גם על הטוב וא״צ לברך הטוב ומשמע דאסר תו לברך הטוב דלא תקנו אלא כשלא היה על השולחן בשעת פה״ג הואיל וחשוב תקנו ברכת הטוב כו׳ משא״כ בזה ובס״ג כתב דיברך על החביב ולא להרבות בברכה הא אסור לעשות כן וי״ל דה״פ אף אם ירצה לכוון שפה״ג לא יהיה קאי על הב׳ אלא דא״כ יהיה צריך פה״ג והטוב על הב׳ וצ״ע ובאות ד׳ בט״ז ובמ״א ב׳ מבואר כן דאם עבר ובירך על הגרוע פה״ג דיברך הטוב אחר כך יע״ש. ועמ״ש אי״ה עוד מזה לקמן:

שהוא עט״ז ר״ת סובר גרוע מעט אפ״ה הואיל ומין אחר מברך הטוב ובגרוע הרבה אף לר״ת אין מברך הטוב והט״ז פסק דגרוע מעט אין מברך הטוב אא״כ ספק מברך ולר״ת לבן אף גרוע הרבה מעלת הלבן מיחשב לגרוע מעט וא״כ קשה על רמ״א ותי׳ הט״ז דפסק כר״ת מטעם דבריאת הגוף יותר חשוב מכל. אבל המ״א ג׳ פי׳ יותר גרוע מראשון ומעט הוא לא הרבה וכ״כ א״ר אות ה׳ יע״ש ואי״ה יבואר במ״א:

תוך עט״ז ע׳ ב״י ובתה״ד סי׳ ל״ד מזה. עב״י וב״ח מהא דרבי מברך על כל חבית משמע אף שיש הרבה מיני יינות מברך ב״פ הטוב והמטיב ומסתברא לי דוקא כשלא היו כולן על השולחן בב״א אבל כשבירך הטוב היו כולן על השולחן ברכה א׳ לכולן ואף בפה״ג והטוב מברך כששניהן על השולחן כבס״א דב׳ ברכות חלוקות הן משא״כ כאן ועא״ר אות ז׳ וצ״ע:

ועל החביב תחלה עט״ז וכ״כ המ״א אות ב׳ עמ״ש אות א׳. וכבר כתב באות א׳ דרמ״א מיישב ס״א וס״ג וב״ח תי׳ דעבר כו׳ אבל הט״ז ז״ל תי׳ דבס״א במסופק וכאן בידוע שהוא גרוע. ותראה מלשונו הצח דדבר חכמה דיבר אדונינו ז״ל כדרכו הטוב והוא דהב״י הביא על דברי הטור אבל המרדכי כתב כו׳ החליט דחלוקין המה ולמה זה בש״ע חזר וכתבם בס״א וס״ג וע״כ חזרה יש כאן וזה דוחק ע״כ כתב דהטור כתב אפי׳ שתיהן לפניו ופי׳ רשב״ם דוקא בידוע שא׳ חשוב יותר והתוס׳ אפי׳ במסופק ולרשב״ם ודאי חולק אמרדכי ומיהו הטור סבירא ליה דקושיית המרדכי אין קושיא דאין למעט בברכות כה״ג כמו ברי״א ס״ג ומיהו יש לומר התם לכתחלה ראוי לברך ברכה השייך לכ״א (ועסי׳ ר״ו ואי״ה שם יבואר) אבל המחבר דפסק כתוס׳ דמסופק נמי מברך א״ש דאין סתירה מס״א שמסופק ל״ש החביב דא״י איזה עדיף ויש לפנינו ריבוי יינות כה״ג י״ל דראוי לתת שבחים הרבה כעין רי״א ס״ג ולא לבחון מי הגרוע כו׳ ובס״ג דברור בא׳ חשוב מברך פה״ג על החשוב שאני ההיא דרי״א ס״ג כמש״ל זה תוכן כוונתו ז״ל וא״כ ספק עדיף בודאי בהיו שתיהן לפניו ולרשב״ם ודאי עדיף כדאמרן. ואם ידוע ששניהן שווין אין מברך הטוב כו׳ כ״א בסתם: