שדיבקם עט״ז דקדק מסתמא אין בהם תואר לחם כמו מצה טחונה ומדובק בדבש דמברך במ״מ עמ״א א׳. אי לאו דמסתפינא מחבראי וכ״ש מרבותיי הייתי אוסר חביצא פירורי לחם על ידי מרק וכ״ש קניידליך וחרימזלי״ך המבואר בסי׳ קס״ח סעיף י׳ ומ״א כ״ח אע״ג דמברך עליהם מעין שלש אי בירך הזן יצא דיעבד כבסי׳ ר״ח ס״י על יין ותמרי דיצא בהזן ובמ״א כ״ה דייסא יש לו עלויא אחרינא בפת משא״כ חביצא פת הוא מעיקרא. ועמ״א קע״ו אות הו״ז. שוב ראיתי דשפיר עבידנא דמסתפינא התוס׳ בברכות מ״ו א׳ ד״ה בירך על הפת ממרוצת לשונם דברים לאחר הסעודה טעונים ברכה לפניהם ואחריהם אף שפירשו פרפרת פת צנומה בקערה ואי״ה יבואר בקע״ז במ״א ו׳ ור״ח בזה: