ברכה עט״ז יש בה שלש א׳ בשביל דידה כי אינה סמוכה שהיא מדרבנן ותקנוה אח״כ וסמכוה לבונה ירושלים שנגדעה קרן ישראל בביתר עב״י ועתיד להחזירו בבנין ירושלים ואחד בשביל בונה ירושלים שהיה ראוי לומר בה מלכות הואיל והזכיר מלכות בית דוד אלא שאין ראוי להזכיר שם אצל מלכות ב״ו תקנו כאן ומש״ה תקנו ג״כ בשביל ברכת הארץ והזן יש לה מלכות בתחלתה ואף בי״ט שאומר יעלה ויבא שאומר מל״ך חנון עסי׳ קפ״ח עט״ז ומ״א ב׳ לא פלוג. ומ״ש דמש״ה לא מסיים בברוך כו׳ עב״י בשם הרשב״א עוד טעם דלא ליהוי עדיף מברכת הארץ ובונה ירושלים דהם קצרות (ר״ל שאין פותחות וחותמות בברוך כ״א חותמים כו׳) והרר״י כתב פעם אחר ועיין שם ועיין לבוש כתב והם אין בהם חתימה זו קשה יע״ש בזה. ודע דברכת הטוב מסיימת מיד שיאמר ומכל טוב אל יחסרנו. והרחמן הוא כו׳ הוספה ואין מברכה ד׳ עיין טור ולבוש:

כתב בתה״ד סימן ל״ד בחורים שעשו תקנה בקנס שלא לדבר בבהמ״ז ראוי לתקן עד שיתחיל הרחמן הוא יע״ש ועסי׳ קפ״ג ס״ח דדינה כתפלה אפשר ה״ה ברכה ד׳ דלא ליזלזלו בה. ואף בהרחמן הוא לא יפסיק שלא לצורך דהא בטור אמר שאין הרחמן הפסק בין בהמ״ז לפה״ג הא דברי חול הוי הפסק צ״ע אם לא אמר ג׳ מלכיות או ג׳ הטבות וגמולות אם צריך לחזור. העולם אומרים בכל יום יע״ש לא שבכל יע״ש. ועמ״א קי״ד ט׳ וקי״ט ה׳. ועמ״א סי׳ קפ״ח אות ח׳ בג׳ ראשונות חוזר לראש בהמ״ז ובהטוב ומטיב אין חוזר כ״א לטוב ומטיב עמ״ש שם בפריי יע״ש בזה:

שלש הטבות ושלש גמולות עבר ובינוני ועתיד וי״א נגד שלש עולמות עולם המלאכים וגלגלים והשפל שכולם מקבלים שפע מאתו יתברך וצריכים אליו א״ר ב׳ בשם מ״מ יע״ש בזה:

עי״ד סימן שע״ט בבאר הגולה אות ה׳ מה שא״א ברכת אבילים האידנא בבית האבל די״א דוקא בעשרה יע״ש ומה שכתב בעשרה יש לומר אותו ומיהו בברית מילה די״ט הוי י״ל דהוי פרהסיא ואין לומר אותו ועסי׳ שצ״ג שם. ועמ״ש בסי׳ קצ״ג בדין זימון אי״ה מזה: