חוטי הציצית עט״ז. עיין תוס׳ שבת כ״ב א׳ ד״ה סוכה ומהרש״א ז״ל שם פירש לצדדין קתני הא נפלו בח״ה שרי וכ״כ הג״א שם נפלו בי״ט אסורים הא בחה״מ נפלו שרי ושם בחדושינו הקשינו מסוכה מ״ו ב׳ אתרוג כל שמונה אסור וי״ל משוי ביזוי אסור בחה״מ ובשמיני מוקצה אבל הט״ז סובר דנפלו בחה״מ אשור וכ״ה בתרל״ח בטור בהדיא בשם בעל הלכות נפלו בחה״מ אסור באכילה ומותר בטלטול ובש״ע תרס״ה אפילו נפסל אסור כל שבעה יע״ש. וסובר הט״ז הטעם דחול המועד ג״כ קצת י״ט ובצירוף הטעמים ביזוי ומוקצה אסור אף נפלו נויי הסוכה ואתרוג שנפסל אפילו בחה״מ וציצית ואתרוג (ואפשר סוכה נמי ונפלו לאו דוקא ה״ה ביוצא לטיול ואין עושה המצוה כעת ליכא ביזוי כמו נפלו) לאחר שנטל האתרוג הוי כמו נפלו שאין רוצה עתה במצוה וכן ציצית דלאו חובת גברא הוא שילך דוקא בטלית עם ציצית לא שייך ביה ביזוי מצוה ול״ד לנר חנוכה כו׳ ושאני אתרוג ונויי סוכה דהואיל ואתקצי בי״ט אתקצי קצת לחה״מ ובצירוף ביזוי מצוה אסור אף נפסל ונפלו משא״כ בציצית דלית מוקצה בחול גמור ואין רוצה עתה במצוה ל״ש ביזוי מצוה וצירוף ליכא ומש״ה מתיר הטור ומ״מ כתב שיש להחמיר. ומשמע קצת בשבת וי״ט מדינא אסור להשתמש בציצית דאסח דעתיה מינייהו. ובאין עליו רק מונח בקופסא שרי אף להשאלתות ואין כן דעת אחרונים אלא אסורים כ״ז שהם בבגד:

במקום עט״ז דה״ה בעצי סוכה אין לעשות תשמיש מגונה ודפנות הסוכה יש לעיין ביה ומ״מ נכון שלא לעשות תשמיש מגונה מהם ועמ״א תרל״ח ב׳ סוכה בנויה משנה לשנה ועמ״ש כאן במ״א מזה:

מותר עט״ז כתב דטלית המיוחד לתפלה כעין שלנו אסור לכנוס לביה״כ רק טלית קטן תחת בגדיו שרי משמע למעלה מבגדיו לא ואין נוהגין כן. ומ״ש להמחבר בס״א לא הבינותי דמשמע מדבריו להמחבר בציצית אפילו תשמיש מגונה רשאי וטלית אסור מגונה והנה הלבוש השמיט הגה״ה בסעיף א׳ והביא הא דטליתות כו׳ וכפי הנראה דהרב בהגה״ה החמיר אפי׳ לזורקן באשפה אסור אלא שא״צ גניזה ובד״מ בשם הכל בו משמע לאנהוגי בזה בזיון אסור יע״ש: