מי עט״ז ברכות נ״ד א׳ העלה דא״צ להזכיר הנס בפרוטרוט כ״א המקום לבד ברוך שעשה לי נס במקום הזה ובמקום פלוני ופלוני כו׳ אבל הכ״מ בפרק י׳ מה״ב ה״ט כתב שרי״ף ור״מ השמיטו הא דערבות וגמל דסוברים דלפנים משורת הדין עביד (וכלל יחד) אבל א״צ ולז״א הרא״ש דאינו אלא חיובא איכא ורי״ף ור״א סוברים כיון דאין מוסיף שם רק כוללם יחד רשאין ואין חיוב בדבר ול״ד למ״ש תה״ד הובא בסי׳ ר״ח סי״ח דלא יכלול ברכה על הספק יע״ש:

ועל לוט עט״ז אע״פ שאין רואה בעלה עתה עב״י דל״ת על לוט כשרואה קברו. וזוכר הצדיקים היינו אברהם כפירש״י ברכות נ״ד ב׳ וכמ״ש בגמרא ומהו בשחת כו׳ ויזכור אברהם וישלח לוט מתוך ההפכה ובלבוש כתב הרואה אשתו של לוט מיד יאמר ברוך דיין אמת ועל בעלה שהיה צדיק יע״ש עא״ר אות י״א בזה:

אינו חייב לברך עט״ז לכאורה מלת אינו חייב משמע רשות איכא והא בשם ומלכות ודאי אסור אלא ה״פ דהגומל חייב בלא שם ומלכות כבסי׳ רי״ט סעיף ט׳ יע״ש אבל שעשה נס אין חייב אפי׳ בלא שם ומלכות: