לא עט״ז שבת ט׳ ב׳ במשנה פירש״י בגמ׳ סמוך תחלת שביעית (עשירית ט״ס) ובערבי פסחים ק׳ ב׳ פירש״י סמוך מע״ט קודם אבל אנן קיי״ל אף שם בתע״א חצי שעה קודם כרא״ש עב״י שם. ולא פלוג בין ביום קצר דחצי יום רק ג׳ שעות (כ״א חלק מכ״ד) ובין יום ארוך שחצי יום ט׳ שעות (כ״א חלק מכ״ד) אסור ברל״ג ס״א להר״מ וכ״ד המחבר לכתחלה עיקר זמנה מט׳ ומחצה ודיעבד מו׳ ומחצה לא קשיא דכיון דאסור לאכול מו׳ ומחצה אע״ג דאכתי לא מטא זמנה לכתחלה ודיעבד מקרי זמנה א״כ מתחלת ז׳ דיעבד יצא וסמוך יהיה מחצי ו׳ ז״א דלהר״מ אף דיעבד לא יצא מתחלת ז׳ כמ״ש המ״א שם א׳ ועמ״א פ״ט ה׳ ואף למ״ש הפר״ח ברל״ג דלר״מ מחצי היום כדמשמע ל׳ הר״מ ז״ל פ״ג מה״ת ה״ט יע״ש בכ״מ אפ״ה י״ל תר״י התחלה הוי כי משש ומחצה אם מתפלל לצורך ודחק לא מיקרי עבריינא רק עיקר זמנה מצוה מט׳ ומחצה משא״כ מתחלת ז׳ ודאי לכתחלה אסור כ״א דיעבד יצא ולכך סמוך הוי מתרלת ז׳ עי׳ ר״מ פ״ג מה״ת ה׳ ב׳ ואי״ה ברל״ג במ״א א׳ יבואר עוד. ומ״ש בגמ׳ לימא תיהוי תיובתא דריב״ל דתרתי קאמר א׳ לטעום פירוש אסור שנית ממלת כלו״ם משמע בסעודה קטנת אם התחילו מפסיקין במנחה קטנה. ומ״ש הט״ז דיעה א׳ כרי״ף ור״מ (פ״י מה״ת ה״ה) והיינו לחומרא ודיעה ב׳ כר״ת לקולא הכין הוא ודאי ואפשר רמז בזה דל״א דלרי״ף ור״מ קולא בהתחילו סמוך למ״ק אין מפסיקין וכ״מ לכאורה דעת המחבר סתם אם התחילו אין מפסיקין משמע אף התחיל סמוך למ״ק או אח״כ כל שיש שהות ולר״ת חומרא התחילו למ״ק מפסיקין לכן אמר דאינו כן ולרי״ף ג״כ אם התחילו סמוך למ״ק מפסיקין כמו לר״ת וכ״מ בטור (ומש״ה חזר וכתבו עי׳ פרישה) וכ״כ המ״א אות ט׳ בפשיטות וכ״כ הלח״מ שם ואי״ה במ״א אות ט׳ יבואר עוד:

ואם עט״ז האריך ומסיק לרי״ף ור״מ לתירוץ ב׳ איירי מתני׳ בדברים קטנים הא דברים גדולים לא מיירי וא״כ דין וכדומה התחילו אין מפסיקין הא סעודה גדולה חשש שכרות כו׳ ולל״ק אף ס״ג שרי סובר שכרות אין חשש אבל דעת הפרישה אף לרי״ף ור״מ ס״ג אם התחילו קודם מ״ק אין מפסיקין ועא״ר ג׳ בשם ראב״ח ג״כ בס״ג אם התחילו אין מפסיקין אף הגיע מ״ק (אא״כ התחילו במ״ק אז מפסיקין) עמ״א ה׳:

ויש עט״ז עי׳ אות ב׳ לר״ת פסק כתי׳ א׳ בס״ג אם התחילו אין מפסיקין אף ס״ג ולא ס״ל חשש שכרות כו׳ והג׳ י״א א׳ ר״ת ב׳ בעל המאור ג׳ ר״י בטור (כנרשם) ובעל המאור סובר דלגמרי לית הילכתא כריב״ל אבל אנן קיי״ל לכאורה כריב״ל בהא דאם התחילו במ״ק מפסיקין אפי׳ ס״ק ומ״מ סומכין העולם על מה שקורא השמש דבהכ״נ. ועב״ח מחמיר ברבים שנכנסים לסעודת ברית מילה חיישינן לפשיעותא ודוקא יחיד יע״ש:

והשעה עוברת עט״ז דאם עוברת ממ״ש פשיטא דמן הדין אסור וכמ״ש המחבר כו׳ ועמ״א אות ט״ז ושם יבואר אי״ה בזה: