ב׳ לפניה עט״ז עי׳ בטור. תהלים קי״ט. ומסיי׳ הב״ח על משפטי צדקך שבג׳ פרשיות שבע משפטי צדקך תש״י וש״ר ומזוזה וארבע ציצית יע״ש וקשה דזה לר׳ ישמעאל משא״כ לרבנן מצוה א׳ וכן הלכה עי׳ פ׳ התכלת במנחות. וי״ל עוד כי מצות ציצית א׳ הרי ד׳ ואהבת ה׳ א׳ ודברת בם ק״ש ב״פ א׳ ביום וא׳ בלילה ב׳ מצות ות״ת בפ״ע או ונתתי עשב בשדך ד״ת הוי ואין להאריך. ומ״ש הטור כו׳ בספרד אומרים המבדיל בין יום ולילה בא״י כו׳ ובאשכנז מוסיפין ה׳ צבאות שמו אל חי וקים תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד והנה ה׳ צבאות שמו הוי מעין חתימה כמ״ש א״ר עושה שחר ועיפה ה׳ צבאות שמו עמוס ז׳ י״ג עושה שחר ועיפה יע״ם וחי וקיים כו׳ הוי מעין החתימה ימלוך ל״ו בגאולה אחרונה ויאיר לנו כו׳ וז״ש ומבדיל בין יום ולילה לרשעים חושך ולישראל אור:

ואף הנוהגים עט״ז להתפלל עם הציבור עדיף מסמיכת גאולה כמבואר בסעיף ג׳ וכאן עדיף דסומך גאולה לתפלה דהשכיבנו הוי כגאולה אריכתא כמ״ש הרר״י הביא דהיו מתפללין במצרים השכיבנו לשלום במכת בכורות יע״ש וקמ״ל דל״ת דהני פסוקי ברוך ה׳ לעולם שייכים דוקא למימרינהו בתר השכיבנו ואין להפסיק ביניהם קמ״ל דלא. ומשמע אחר גאל ישראל והציבור מתפללין תפלת ח״י לא יפסיק בין הפרקים בערבית דשייכי הני ב׳ ברכות לאחריה וצ״ע ועמ״א ג׳. ואי״ה שם יבואר:

כי עט״ז כתב לאומרם מיושב יותר טוב יע״ש ועמ״א ב׳ ואי״ה שם יבואר ובא״ר אות ו׳ עכ״פ לא יעמוד ופניו אל הקיר יע״ש דאז נראה כמכוין לצאת תפלת ח״י:

מצא עט״ז דבערבית סמיכות גאולה לתפלה נדחה להתפלל עם הציבור עדיף משא״כ בשחרית סמיכות גאולה עדיף ועיין לבוש כאן ולעיל בסי׳ ס״ז סעיף ח׳ ובמ״א אות ג׳ יבואר עוד אי״ה בזה. ומ״ש לענין תפלת מנחה כו׳ עמ״א אות ג׳ כ״כ ג״כ להתפלל מנחה מיד בעוד שהציבור קורין ק״ש וברכותיה ותפלת מעריב עם הציבור ואם יהיה לו לתפלת ערבית מנין בלילה ימתין בתפלת מנחה ויתפלל עם הציבור דמ״מ הוי תפלת הציבור יע״ש אע״ג שזה מעריב וזה מנחה. וכן אם א״א להתפלל מעריב עם הקהל כשיגמור מנחה ימתין בתפלת מנחה. ולענין דילוג תחנון ידלג להתחיל אחר מנחה תפלת מעריב ויאמר תחנון אח״כ הואיל ועדיין יום וצ״ע בזה עמ״ש אי״ה בסי׳ רצ״ז מזה: