קורא כו׳ בסי׳ רל״ה למאן דמקדים וקרי ק״ש מבע״י צריך לכוין לצאת בק״ש שעל מטתו וראוי לקרות ב׳ פרשיות עט״ז שם אות א׳. ובליל פסח יע״ש בה״פ אי״ה יבואר ונשים יקראו ק״ש על מטתם דמשום שמירה הוא אטו גברי כו׳ עא״ר אות ד׳ בזה ובאות ג׳ יע״ש ואי״ה במ״א אות ב׳ יבואר עוד וכאן אין להאריך:

ואין מברכין על ק״ש כו׳ אף למאן דקרי מבע״י ויוצא בשל מטתו לק״ש אפ״ה אין מברכין אקב״ו לקרות שמע כי הברכות גופייהו לא נתקנו על ק״ש כמ״ש כ״פ בשם הרשב״א וכ״ש להגן כו׳ שאין מברך ובאמת צריך ליתן טעם למה לא מברכינן ככל מ״ע שמברכין ואפשר בכלל אקב״ו על ד״ת ק״ש בכלל ד״ת הוה: