מצוה עט״ז הביאו הב״ח ג״כ. ומ״ש דאין לובשין אותו בע״ש היינו אם יכבס בע״ש לא ילבש אותו בע״ש דקשה הוא ללובשו מיד. וכל כמה דמקרב לשבת טפי עדיף ביום ה׳ שייך לשבת הבאה ואם א״א כל מה דמקריב עדיף ועא״ר ח׳ הביא מנזיר דף ה׳ אבשלום היה מגלח מע״ש לע״ש בפניא ושאר אחוהי בצפרא יע״ש דמשמע מצוה מצפרא. ועסי׳ רנ״א במ״א ה׳ ולמ״ד מ״ג אבשלום משום היכרא דהוא נזיר היה מגלח בפניא ולמ״ד מ״ק י״ל אחר חצות מצוה טפי ושאר אחוהי מנהגם כך. ומ״ש הט״ז ביום ה׳ שיהיה זה בשבת עא״ר ה׳ כתב דהטעם כיון דצומח בשבת א״כ אין זה תיקון כבוד שבת שחוזר לצאת וכ״ש בד׳ כה״ג כו׳ יע״ש ועתו״ש אות ג׳ בשם כה״ג דשערות מגדלין תיכף אחר הגילוח:

לא עט״ז וכ״כ מ״א א׳ ובתו״ש אות ד׳ בשם כוונות י״ל להיפך שהאר״י ז״ל היה מקפיד בזה. ועיין פרישה וא״ר סימן ה׳ קשיא בלא תירוץ פירוש קמיצה שמאל ימין אצבע בלא תירו״ץ שלא כסדר (תירוץ הוא סידור וישובם כו׳) ורמז יש בדבר בימין בדאג״ה כי הצפרנים מורים על המותרות וכל מה שאדם רודף אחר המותרות בעוה״ז בטל הוא מתורה ומ״ט לעוה״ב וגם א״א שלא ינוכה לו לעוה״ב ודאי דאגה גדולה הוא זה ע״ד אורך ימים בימינה ובשמאלה עושר וכבוד ועוה״ז נקרא שמאל כד״א אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים אם רודף אחר המותרות גם בעוה״ז יש לו דאגה אך לא כ״כ כמו לעוה״ב:

ויאמר עט״ז הדליקו בפתח ה״א בפת״ח משמש גם לשאלה ולצווי ג״כ משא״כ הדליקו בחיר״ק משמש רק לשאלה. ויראה היינו הדלקתם בחיר״ק תחת הה״א עיין פירש״י שבת ל״ד א׳ במשנה. ועשרתם פירש״י דסעודת שבת קובעת למעשר אף עראי דעונג כ״ש הוה עונג ולפ״ז ה״ה י״ט קובעת דג״כ עונג בעיני כמו בשבת כבסי׳ תקכ״ט ור״מ פ״ו מהי״ט הלכה י״ו ובר״מ פ״ג ה״ג מהלכות מעשר השבת קובעת יראה ה״ה י״ט ואין מעשרין בי״ט ג״כ ביצה ל״ו ב׳ ר״מ ה״ש פכ״ג הט״ו ועיין דרישה דמש״ה בשבת שואל שא״א לעשר בשבת וה״ה בי״ט. וגם עירובי תחומין צריך שישאול ע״ש עם חשיכה כדאיתא בגמ׳ ל״ד דרישא לע״ת אתיא כו׳ ועב״ח כאן וברס״א ס״ג והאידנא דדרין בין עכו״ם ל״ש שיערב וה״ה ע״ח כע״ת כו׳ ופרישה כתב דע״ת לא הזקיקו חז״ל צ״מ קצת וא״כ ה״ה עי״ט צריך לשאול על זה כמו ע״ש חוץ הדליקו את הנר דלא שייך בי״ט ומיהו למ״ד הדלקת הנר בי״ט הוה חובה ופמ״ש בסי׳ רס״ג ס״ה א״כ בי״ט נמי יאמר עם חשיכה הדליקו הנר דוודאי מצוה שיהא דלוק לכבוד יו״ט קודם ביה״ש וא״כ מ״ש ע״ש דנקיט דכה״ג פריך בכמה מקומות וצ״ע קצת. עיין ר״מ פ״ה מה״ש ה״ג ולבדו״ק אותם ע״כ היינו כשהולך לביה״כ מחדר אחר. ואי״ה ברס״א יבואר בדפוס ישן דיהרן פארט לית תיבת ערבתם עמ״א ג׳: