שאין עט״ז לכאורה הם דברי הב״ח דגברא דקרי חובת היום א״א לקרות לו מה שאין מענינו הלכך בר״ח הד׳ הוא לחובת היום קורא ובראשי חדשיכם אבל י״ל דאינו כן אלא כוונתו ז״ל דבר״ח תיקון נביאים הוא שיקראו בתורה בהכרח כן הוא שג׳ יתחילו מפ׳ התמיד ועיין כ״מ פי״יב מה״ת. משא״כ תיקון ספר שני במוספין תקנות הגאונים הוא לא רצו לתקן שיקרא מה שאין מענינו של יום. ור״ח שחל בשבת אה״נ קורין וביום השבת ג״כ למוסף מפטיר דמענינו הוא כבסי׳ תכ״ה ועיין לבוש הביאו הנ״ץ ג״כ דר״ח שיש בפרשה שראוי לקרות חד גברא מוציאין ומתחילין למעלה דד׳ בעינן משא״כ בשבת אין בענינה ג״פ להוציא בשביל הפרשה ס״ת כו׳ יע״ש. ועוד טעמים אחרים הובא בב״י בשם התוס׳ שיהיו כל הפטורות מענין א׳ ופרישה בשם הר״ן דבשבת לא תקנו להפסיק רק קורין בסדר השבוע משא״כ בי״ט קורין בעניינו תקנו הגאונים ספר שני בקרבנו יע״ש בזה ועמ״א אי״ה בזה: