לא עט״ז וצריך בהמ״ז שיהא ב׳ סעודות. ג׳ סעודות הם מדרבנן דאסמכת׳ הוא ג׳ היום עא״ר אות א׳ ולבוש כתב דהם ד״ת וצ״ע:

אלא עט״ז עמ״א אות וי״ו. ודע מ״ש המחבר סעודה שלישית כביצה כתב הב״ח הטעם דפלוגתא היא אם בהמ״ז כזית או כביצה ודיעבד אם אכל כזית מברך כבסי׳ קפ״ד ס״ו אבל לכתחלה אין לאכול אלא כביצה שיצא מידי ספק בהמ״ז אף לרבי יהודה ולפ״ז באוכל פירות בסעודה שלישית אם אין לו פת אם הם מז׳ מינים וכמ״ש הב״י דה״ר יהודה היה מקפיד בז׳ מינים (דסעדי) א״כ י״ל לכתחלה נמי כביצה די״א ד״ת ואכלת ושבעת ושאר פירות בכזית סגי אבל הפרישה כתב הטעם דהכא והכא לחומרא לכאורה קשה דהוי ספק ברכה לקולא אם לא דנימא דמסופק שמא כזית נמי ד״ת ושבעת זו שתייה עסי׳ קפ״ד במ״א אות י״א א״כ אף בפירות ראוי כביצה דליהוי קצת שביעה ועמ״א אות א׳:

א״צ עט״ז עיין טור ועמ״א מ״ש דאם לא קידש בלילה י״ל להשלים ב׳ קידושים בשחרית ומנחה ואין מוחין בידו יע״ש באות ט׳:

פחות עט״ז ועיין בטור והמנהג לחם משנה אף בסעודה שלישית כמ״ש הר״ב בהג״ה:

צריך עט״ז עיין בטור. ומ״ש הר״ב חוץ בע״פ כבסי׳ תע״א ס״א ותמ״ד דאין נוהגין במצה עשירה אם לא חלקו לשנים בסעודת הבוקר יאכל פירות ויהדר אחר פירות מז׳ מינים עמ״ש אות ל׳ מזה יע״ש:

נשים עט״ז ועמ״א י״א בשם הר״ן דכל מילי דשבת שוין ועסי׳ רס״ז במ״א אות א׳ יע״ש וכתבנו שם דבקידוש היום שחרית נמי נשים חייבות מדרבנן דלכל מילי דשבת שוין המה נשים לאנשים ותו״ש נמי שוין המה: