או עט״ז שבת מ״ם א׳ ופניו ידיו ורגליו אורחא דמילתא נקיט שרוחץ אדם בכל יום לכבוד קונו ומדתניא כל גופו אבר אבר הא מיעוט הגוף שרי ושאר איבריו. ולכאורה לשטוף בשפיכה אבר אבר לבד שרי דתניא כוותיה דשמואל רוחץ פי״ו ולא כל גופו ורחיצה שמכניס איבריו בכלי הא שטיפה דאסור כל גופו בב״א וע׳ ע״ש. ובר״מ פכ״ב ה״ב אבל פי״ו מותר ולא כתב רוחץ בהם לומר הא אבר אבר כל הגוף אף שטיפה אסור:

לא עט״ז ובנהר גופו כל שהיה מים על כל גופו ואח״כ הולך במקום גבוה במים שחצי גופו נראה בחוץ במים ג״כ דין כרמלית וכדמסיק שם קמ״א א׳ כחו ל״ג הא לא״ה אסור גם מה״ט בטבילה נמי א״א לסחוט השער עמ״א ח׳ ולהמחבר י״ל בשער ראשו לבד אין בו שיעור הוצאת המים שיתחייב בהן ול״ג בכרמלית או אפשר אף ברה״ר בשיעור מועט שלא כדרך הוצאה ואי״ה במ״א יבואר עוד:

ואסור עט״ז במורסן להר״מ ז״ל לאו בר גיבול ושרי מ״ה רק מדרבנן וע״י שינוי מותר ועסי׳ שכ״ד בט״ז א׳ באורך ועסי׳ ש״ך אות ט׳ ולענין פ״ר דלא ניחא ליה עסי׳ שי״ד:

אסור עט״ז המחבר השמיט דין רשות דלהרי״ף והר״מ ספק אסור והלכה כת״ק שם. ועמ״א שכ״ה י״ד דספק לא מחמירין שם להמחבר לי״א בערב כ״ש א״כ ה״ה כאן היה להביא י״א לערב מקילין דא״צ כ״ש. ודע דמחצה על מחצה אסור להרא״ש ע״כ דמחצה כודאי ולהרי״ף ור״מ נמשך קולא י״א ספק ותולין לחומרא ועסי׳ תקט״ו במ״א כ״ג רש״י דהוי ספק ועיין שבת קנ״א א׳ ב׳ גירסאות תניא כוותיה דרב מחצה ספק הוי ותניא כוותיה דשמואל מחצה ודאי הוי שעושה לשניהם יע״ש ונ״מ עוד באם א״א לו להמתין כ״ש שהשיירא הולכת וכדומה לטעם מחצה ודאי הוי אסור ולטעם ספק בדישל״מ כה״ג שרי עסי׳ שכ״ה בזה: